הרשו לי רק להתחיל בכך שאני לא מתלהב מלראות משחקים שהתרגשתי מהם מתגלים כמאכזבים. אבל האמת בעניין היא שהתעשייה המשולשת שלנו, אובססיבית מגה-להיטים, פשוט לא מאפשרת שום מקום לכישלון.
ככל שההימור גדול יותר, כך הוא צריך להסתדר יותר. כדי שזה יקרה, המשחק צריך לפנות לכמה שיותר אנשים כדי למקסם את סיכוייו להחזיר את ההשקעה. זה העסק, ככה דברים צריכים לעבוד.
צבאות של מפתחים מוכשרים עובדים כולם כדי לספק משהו שכל אחד יכול למצוא מעניין בדרך זו או אחרת. אולי לא אכפת לך מהזיכיון, או שאתה מוצא את המשחק שלו מרתק, אבל האם זה לא מהווה חלון ראווה נהדר של הקונסולה החדשה והיקרה שלך ושל הטלוויזיה במחיר מופקע? מסוג הדברים שאתה יכול להשוויץ בפני החברים שלך, מחווה בפראות לעבר גרפיקת ה-4K האפקטית והאפקטים של החלקיקים, ואומר 'תראה! מַבָּט!' שוב ושוב.
מפרסמים גדולים מכפילים את הגישה הזו כבר למעלה מעשור, והתוצאה היא משחקים אמורפיים, נטולי קצוות, שעשויים להיות גם כדורים - מרק תוכן שאי אפשר ממש לשנוא, אבל לא תמצא מישהו מתלהב ממנו כך או אחרת.
זה מה שאני הכי מתעב במציאות הנוכחית שלנו במשחקים, לאבעיות שרת, אושערוריות מונטיזציה(עד כמה שהם נוראיים). זו האדישות. זה המוות באלף מה.
נדיר לראות שחקנים מתלוננים על משחקים גרועים בימינו, כי הם פשוט לא כל כך נפוצים יותר. אפילו האבירי גות'אם הנוראיםניתן לשחק בצורה מושלמת. השקעתי בו יותר מ-40 שעות, זלגתי קרדיטים ופתחתי את רוב ההישגים שלו. אבל לא נהניתי. אני לא מאמין שמישהו באמת עשה זאת.
אני לא כאן כדי להתווכח על איכות המשחק, עד כמה הוא לא מעניין, מאכזב ותפל.
למשחקי B-tier, Double-A שאנחנו לא רואים הרבה מהם בימינו, יש כמעט תמיד דבר אחד משותף שגורם לי לרצות לשחק בהם יותר מכל Assassin's Creed או Far Cry: הם נכשלים בדרכים מעניינות.
שיחקתי לאחרונה ב-Evil West. נתתי את זהביקורת בינוניתכי למרות שנהניתי מהזמן שלי עם זה, יכולתי לראות את כל הדרכים שבהן זה יכול היה להיות טוב יותר. אני יודע שהצוות של Flying Wild Hog קיבל החלטות טובות יותר במשחקים האחרים שלה, אז אני מכיר גרסה של חמישה כוכבים של Evil Westפַּחִיתלְהִתְקַיֵם.
למרות החששות שלי, התחלתי שמירה חדשה כדי לנסות לשחק עם עכבר ומקלדת - במקום עם בקר. הלחימה של המשחק מרתקת מספיק, והכלים שלו מגוונים מספיק, כדי שאני רוצה לחוות אותו שוב - אפילו לדעת את כל האלמנטים העיצוביים המחמירים שאני עומד להיתקל בהם.
היום מציינים גם משחק דומה: Gungrave GORE, כזה שגם אתה לא תטעה בתור מוצר משולש אבל בכל זאת תסתקרן ממנו. אני יודע שאני כן. האנימציות המטומטמות שלו, הוויזואליה המיושנת והלוקליזציה הגרועה (כנראה) עשו את ההיפך מהורדת העניין שלי. הם הציגו את זה.
ובזה טמון עיקר הטיעון. אני יודע שהמערבונים הרשעים וה-GORE GORE של העולם יאתגרו אותי - מכנית, אינטלקטואלית, רוחנית, כימית... מה שלא יהיה.
המחשבה על, ובכן, להיות מספיק מוטיבציה כדי שיהיה לי מה להגיד על המשחקים האלה היא חלק מהסיבה שאני משחק בהם. הדרמה – אם תרצו – מעניינת אותי לאין שיעור מלבלות עשר שעות עם האופק החדש ולצאת משם עם משיכת כתפיים ו"זה בסדר, אני מניח" מובס.
אז הצטרפו אליי, קורא יקר, לחגוג את משחקי הביניים של העולם, ואת המו"לים שממשיכים להשקיע בהם תוך כדי הרחקת הפיתויים של להכריח כל אולפן שבבעלותם לעשות את "המשחק היחיד הגדול" (הנה מסתכל עליך ,Call of Duty).
ובואו נרימה כוס גם ל-Game Pass, בזמן שאנחנו בזה. בואו נקפיד לחגוג שירות מלא במשחקי הביניים המבריקים האלה, שירות שמרגיש כאילו הוא תוכנן במיוחד עבור אנשים כמוני: אנשים שרוצים לשחק בהם מבלי לחכות לירידת מחיר, או לתוספת מופלאה למשחקים עם זהב או PS Plus.
Gungrave GORE, לפחות, נמצא ב-Game Pass כרגע - ואני בטוח ש-Evil West לא רחוק מדי. עד אז, ל-Game Pass לא חסרים את המשחקים האלה כדי להעסיק אותך.
