שער 3 של בלדור מוכיח שדיוויד קייג' צודק לגבי LA Noire

האיכות שלשער בלדור 3הופעות, והטכנולוגיה והמומחים המשמשים כדי להציג אותם בצורה כל כך יפה על המסך, הוא אחד הדברים הטובים ביותר בו. וזה שבח גדול בהתחשב בעובדה שיש הרבה מה לאהוב ב-RPG הטוב ביותר של העשור עד כה. אנו מצביעים על עבודה יוצאת דופן זו, ומדוע זה כל כך חיוני לשחזור חווית ה-D&D, בסרטון למטה.

המשחק הדיגיטלי של Baldur's Gate 3 הוא הנושא של Just One Thing הראשון שלנו, סדרת סרטונים חדשה שבה אנו בוחנים היבט מסוים של משחק שהוא עושה טוב במיוחד.צפו ביוטיוב

זה מרשים במיוחד בגלל הגודל העצום של המשחק. אתה יכול לטעון שיש עבודת לכידת ביצועים טובה יותר במקומות אחרים, למשל בהאחרון מאיתנו חלק ב', שבו מיליוני דולרים לפיקסל מושקעים על הפקת פוטוריאליזם בסביבות מאוד מבוקרות, הכי מוצלח בסצנות. וזו עבודה מדהימה, ללא ספק. אבל Baldur's Gate 3 הוא הרבה יותר רחב בהיקפו, ומשאיר הרבה יותר לידי השחקן מבחינת היכן ומתי ניתן להפעיל דיאלוגים, אפילו תוך התחשבות בתמורות כמו גובה דמות השחקן (שבמשחק עם המון גזעים שונים, יכולים להשתנות מאוד). לכן, למרות שהוא לא פוטוריאליסטי או ממש מפורט כמו הביצועים של TLOU לכידת התנועה, יש לו הרבה פחות שליטה על המיקום של הנגן נראה והרבה פחות מקומות להסתתר.

אז בשביל הכסף שלי זה הישג מדהים, וצעד אמיתי קדימה במה שמשחקים בגודל ובהיקף כזה יכולים להשיג. אבל הרבה מזה נובע מהעובדה ש-BG3 הוא לא משחק שהגיע ממערכת האולפנים AAA, כמושריף מציין במאמרו האחרון. הפיתוח של המשחק מומן בחלקו דרך תקופה ארוכה בגישה מוקדמת, על גבם של אולפני לאריאן שצברו אמון עצום ורצון טוב בקרב מעריצי CRPG פשוט על ידי יצירת הרבה משחקים טובים מאוד במהלך השנים.

המבצעים של BG3 הם יוצאי דופן, והעבודה שלהם משוחזרת יפה במשחק. |קרדיט תמונה:אולפני לאריאן

זו לא הפעם הראשונה שמשחק בגודל ובהיקף משמעותיים בולט בביצועים שלו, כמובן. משחק מקרר המים הגדול של 2011 היה LA Noire, סט סים בלשי שפורסם על ידי רוקסטאר בסוף שנות הארבעים, ונמכר בעיקר בזכות טכנולוגיית ה-Mocap הפנים שלו שתפסה הופעות שחקנים בצורה שהייתה מרשימה לאותה תקופה, אך מעולם לא יצאה מהמשחק. עמק מוזר. הטכניקה שבה השתמשה, שבעצם צילמה וידאו דיגיטלי של 360 מעלות של פניו של שחקן ועטפה אותה סביב סריקה תלת מימדית של ראשו, הייתה מוגבלת ביותר במה שהיא יכלה להשיג באופן מציאותי. וזה גם גרם לפיות של כולם להיראות ממש מוזר.

LA Noire היה ניסוי נועז שדחף את המדיום קדימה, אבל בסופו של דבר הוא לא עבד כל כך טוב. |קרדיט תמונה:רוקסטאר

כשדיוויד קייג', הבמאי Heavy Rain בין כמה ערימות מדהימות אחרות של שטויות מלודרמטיות כבדות QTE, אמר בראיון ב-2011 שהטכנולוגיה של LA Noire הייתה"מבוי סתום מרשים", תוך ציון שזה היה יקר, לא מעשי, ובסופו של דבר מגביל בהשוואה לשיטות מסורתיות יותר, הוא לקח הרבה פקק. כמובן שכן: הוא לא היה מפרגן למשחק של הרגע, מכל סיבה שהיא. וזה גרם לגב של אנשים, מובן.

אבל הוא צדק, כפי שהוכחה ההיסטוריה. אנחנו יודעים את זה כי אף אחד לא טרח לעשות משהו כמו LA Noire מעולם, בעוד סוג ה-Mocap tech שהוא הציג כאלטרנטיבה המעשית יותר, עם כל דור, השתפר והשתפר.

קורע לב, אני יודע.