במהלך E3 קיבלתי הזדמנות לשבת עם ג'רק גוסטפסון מ-MachineGames, מפתח שאמר פעם, "יש הרבה דברים שאתה יכול לעשות עם גרזן ונאצי." כשאני מעלה את הציטוט הזה בתחילת הצ'אט שלנו, ומזכיר כיצד המשחק האחרון מוסיף שיתוף פעולה ופוטנציאל ללכת לעיר עם שני גרזן, הוא עונה בהתלהבות, "כן. או סכין! אתה יכול לקבל גם סכין."
גוסטפסון הוא המנהל המנהל של MachineGames ואחד ממייסדי הסטודיו; אדם אינטנסיבי ואינטליגנטי שכמעט אף פעם לא נכנס למשחקים כי הוא רצה לקנות תוכי. לא, ברצינות. צפו בסרטון הזה:
בכל פעם שאנו משתפים סיפור על Wolfenstein: Youngblood ב-VG247, אנו מקבלים תשובות בטוויטר בנוסח, "לעזאזל את זבל ה-SJW הזה", כי זה משחק וידאו שבו את הורגת נאצים (רעים) ומשחקת כנשים ( טוֹב). תהיתי איך גוסטפסון מרגיש כשהוא משחרר משחק כזה בעולם עמוס בו אנשים ממדינות שנלחמו בנאצים עומדים כעת בעד הנאצים.
"אני לא יודע. למען האמת, אני לא חושב על זה כל כך?", הסביר גוסטפסון. "כמובן שיש לזה השפעה מסוימת - במיוחד אני זוכר שכאשר שחררנו את New Colossus, היו הרבה ביטויים למה שקרה בשרלוטסוויל באותה תקופה. אבל אנחנו עושים משחקים, כפי שאתם יודעים, ואנחנו רוצים שלאוהדים שלנו ולשחקנים שלנו תהיה חוויה מהנה וחוויה מרגשת. אבל אנחנו צריכים גם להיזהר מהנושא.
"זה עדיין עוסק בנאצים, נכון? אז אנחנו מנסים להתייחס לזה ברצינות, הכי טוב שאנחנו יכולים, אבל בכל זאת אנחנו מספרים את הסיפור שלנו, ואנחנו רואים בנאצים את הרוע שאתה צריך לכבוש או לנצח במשחקים שלנו. אז הם בעצם מציגים את הרוע ואת מה שאתה צריך להילחם נגדו כדי להביס את הרוע הזה. אבל עם זה נאמר, אנחנו גם מנסים להוסיף קצת הומור לסיפורים שלנו, ולמרות שאנחנו מנסים להתייחס לזה ברצינות אנחנו עדיין רוצים לוודא שזו הרפתקה ושאתם באמת נהנים מהחוויה שלכם. אבל כמובן, אני לא יכול להגיד שזה לא פוליטי, כי ברור שלעשות משחק על נאצים במידה מסוימת תמיד יהיה פוליטי. אבל עם זה, אין לנו אג'נדה פוליטית, אבל קשה מאוד לומר שאין לה השפעה כי היא חייבת".
למרות שאין אג'נדה מאחורי ההגדרה הזו, משחקי וולפנשטיין עדיין עוסקים במידה רבה במה שקורה כאשר אידיאולוגיות הימין הקיצוני נותרות לנצח. איך אנשים נורמליים יכולים לבצע זוועות שאין לתאר אם הם מתאגדים עם כוונות רעות ותסביך עליונות. אי אפשר לברוח מהתת-טונים האלה. אבל זה לא צריך להיות שנוי במחלוקת לומר שהנאצים רעים. גוסטפסון מסכים.
"מה שאנחנו מסתכלים עליו גם זה את עידן היטלר והמשטר הנאצי והזוועות, אז אני חושב שהצגתם כישות המרושעת שאתה צריך להביס זה משהו שאנחנו גאים בו", הוא אומר.
וולפנשטיין היא אולי אחת הסדרות האמיצות ביותר בתחום הטריפל-A כרגע בכל הנוגע להתמודדות עם נושאים קשים. וולפנשטיין 2: The New Colossus לא הסתפק בלהאיר אור על הזוועות של מלחמת העולם השנייה, וולפנשטיין 2: The New Colossus כיסה גם נושאים כמו ההשפעות המתמשכות של ראיית הזוועות הללו מתנגנות בצורה של PTSD, התמודדות עם פציעות שמשנות חיים, גזענות והתעללות במשפחה. . זה איכשהו הצליח לאזן את זה עם הומור אבסורדי ופרוזה מעוררת - אני לא יכול לחשוב על עוד מונולוג שנשאר איתי כל עוד גרייס ווקר מדברת על ההשלכות של פיצוץ גרעיני בעודה מערסלת תינוק לחזה. עבור Wolfenstein: Youngblood, MachineGames לא הולך להרבה מקומות אפלים.
יאנגבלאד עוקב אחר סיפורן של בנותיו התאומות של ב.ג'יי בלזקוביץ' כאשר שתיהן מגיעות לגיל 18, מחפשות אחר אביהם הנעדר תוך שהיא מצטרפת להתנגדות בקטקומבות הפריזאיות. במקום שבו בזקוביץ' גדל על ידי גזען אלים אלכוהוליסט, לבנותיו הייתה ילדות נורמלית בהשוואה, למרות ששתיהן אומנו להילחם בבוא העת.
"הסיפור היה קצת אפל כי רצינו לספר גם את סיפור הגידול של BJ עבור New Colossus, אז זה אוטומטית נעשה קצת יותר אפל בגלל זה", מסביר גוסטפסון. "אבל עם Youngblood אנחנו הולכים קצת יותר קלילים בנימת הסיפור. עדיין יש שם הומור אפל, אבל באופן כללי הסיפור קצת יותר קליל. זה גם יותר, ההתייחסות שלנו לשם הייתה יותר משנות ה-80 - אני חושב שגוניס היא דוגמה טובה, שבה יש לך הרפתקה משעשעת שהיא הרפתקה אפלה, נכון? והסיפור הוא גם על מציאת אביך, אז הם יצאו למשימה הזו וכל זה קורה במהלך המעבר הזה מגיל ההתבגרות לבגרות כשהם גדלים, אז אני מאוד שמח מהסיפור שיש לנו ב-Youngblood. הוא גם קצת יותר קטן בהיקפו, והוא גם קליל יותר בגוון, אבל הוא מאוד מקסים ומאוד משעשע. אני מאוד שמח עם זה".
Wolfenstein: Youngblood יוצא ב-29 ביולי ותוכלו לקרוא את התצוגה המקדימה שלנובקישור הזה.
.jpg?width=1200&height=630&fit=crop&enable=upscale&auto=webp)
