Remedy רוצה שהבכורה שלה ב-Xbox One תרגיש כמו העתיד של המשחקים. במקום זאת, הוא מרגיש מושרש היטב בעבר.
"זה אף פעם לא מתעלה מעל היותו משחק פעולה מעניין למדי, שמדי פעם מאלץ אותך להפסיק לשחק ולצפות ב-22 דקות של טלוויזיה ארצית."
הרבה השתנה בין ההכרזה משנת 2013 לבין השחרור של 2016הפסקת קוונטים.ההבטחה של ה-Xbox One לספק תוכן טלוויזיה אינטראקטיבי ובלעדי נזנחה ברובה, כאשר אולפני ה-Xbox Entertainment נסגרו ב-2014. בעוד שפעם היה לנו סטיבן ספילברג הבטיח שמותג ה-Xbox ישלב משחק וקולנוע בדרכים שלא ראינו מעולם, הכל בסופו של דבר היה סרט תיעודי על התרסקות משחקי הווידאו של 1982 והמעניינים יחסיתהֵל: Nightfall, שנכלל באוסף המאסטר צ'יף.
טריילרים ראשוניים ל-Quantum Break הבטיחו שהוא נכנס ל"טריטוריה לא ידועה", ויציע חווית משחק/טלוויזיה משולבת שבה כל בחירה שתבחרו במשחק תשפיע על אופן יציאת התוכנית, ולהיפך. אמרו לנו שזו דרך חדשה לגמרי לספר סיפורים, ושהדרך שבה אנחנו משחקים עומדת להשתנות.
המשחק עושה סיכוי כנה לעמוד בחלק מההבטחות הללו, אבל לעולם לא מתעלה מעל להיות משחק פעולה מעניין במידה שמאלץ אותך מדי פעם להפסיק לשחק ולצפות ב-22 דקות של טלוויזיה ארצית. יש ארבעה פרקים של התוכנית, שזה בערך כמה פרקים היו צריכים עד שהרייטינג יירד אם היא הייתה מוקרנת ברשת גדולה. נותרו כמה שרידים מהשאיפה הראשונית של הצוות, אבל סביר להניח ש-Quantum Break ייזכר יותר בגלל מכניקת הפעולה המעניינת שלה מאשר בזכות סיפור הסיפור שלה, שבסופו של דבר פורץ מעט מאוד דרך.
העלילה ב-Quantum Break קצת מטופחת, מתגבשת באמת רק במחצית השנייה – וגם אז, רק אם השקעת הרבה זמן בקריאה על כל מייל ושימו לב שאתם נתקלים. המילים הרחב: הזמן נשבר לאחר שניסוי מסע בזמן משתבש, והגיבור ג'ק ג'ויס (בגילומו של שון אשמור גם במשחק וגם בסדרת הטלוויזיה) צריך לתקן את זה. בעקבות השביל שהותיר מחקריו של אחיו המדען וויליאם (דומיניק מונאהן), ג'ק הולך אחרי פול סרין (איידן גילן), שגרם לתקרית המקורית באותו מסע ראשוני בזמן. ג'ק ופול שניהם חדורים בכוחות מניפולציה בזמן מהניסוי, ולשניהם יש רעיונות שונים כיצד להתמודד עם 'סוף הזמן' הממשמש ובא שפול היה עד לו. ישנם גילויים רבים, הצלבות כפולות וכ-88 דקות של תוכן טלוויזיה המתמקד בעיקר בהתרחשויות של החברה של Serene, Monarch Solutions, שנמצאת ממש במרכז הכל.
יש פיסות של טרמינולוגיה ורעיונות שאולים מ-Slaughterhouse-Five של קורט וונגוט ומ-La Jetée של כריס מרקר (הסרט הקצר שהיווה השראה ל-12 קופים), אבל Quantum Break לא חוטף אגרוף רגשי כמעט כמו כל אחד מהם. בסופו של דבר זה בונה את החוטים הנרטיביים שלו עד לנקודה שבה הדמויות שלו מתחילות לבטא רעיונות ורגשות ממשיים במקום חשיפה, אבל לקח לי עד המחצית השנייה של המשחק ליצור איזושהי השקעה רגשית בסיפור.
המעורבות המוגברת שלי הייתה קשורה לפחות בחלקה למידת הלחימה של המשחק מהנה לאחר שפתחתם את הנעילה והתחלתם לשדרג את כל כוחות ה'זמן' של ג'ק. אתה יכול לעבור לא מעט מצבים בשלב מוקדם ב-Quantum Break על ידי משחק במשחק כמו יריות כיסוי רגיל, אבל לפני זמן רב אתה נאלץ באמת להתחיל לשחק עם כל היכולות השונות שג'ק צבר בתקרית הפתיחה.
היכולת המוקדמת ביותר של ג'ק מאפשרת לו להקפיא זמנית אויב בודד, ומאפשרת לך לירות כדורים לתוך בועת הזמן ממש מולם, כך שכשהזמן חוזר כל הכדורים פוגעים בהם בבת אחת. העניינים מתגברים משם, ולמרות שהקישור בין כמה מהכוחות שלך לכל נושא ה'זמן' הוא קצת מעורפל ('מגן הזמן' מרגיש די מאולץ), ג'ק הופך בסופו של דבר לכוח אמיתי שיש להתחשב בו. ברגע שאתה פותח את היכולת להקפיא את הזמן ולהתרוצץ במהירות סופר-מהירות, להפיל אויבים בהתקפות תגרה או לחפש מחסה מירי, האפשרויות האסטרטגיות שלך גדלות במידה ניכרת. הקושי של מפגשי הלחימה עולה לצד היכולות שלך: כמה פעולות בך מתמודדות מול אויבים עם כוחות מניפולציה משלהם בזמן, שמסוגלים להתחמק מכמה מהלכים שלך. כאשר אויבים חזקים מקיפים אותך, ואתה צריך לחשוב אסטרטגית ולהשתמש בארסנל ההתקפות המלא שלך, Quantum Break מממש חלק גדול מהפוטנציאל הרעיוני שלו.
אבל למרות היותו מהנה למדי ומציג כמה רעיונות מגניבים, במשך חלק ניכר מזמן הריצה שלו Quantum Break מרגיש כמו משחק Xbox 360 באמצע המחזור. זה כמו אחד מאותם משחקי פעולה שהיו פרוטה של תריסר במכשיר הישן של מיקרוסופט, עם כמה גימיקים מסודרים ומסע פרסום לא מבושל וקצר. מסוג המשחקים שקומץ אנשים שיחקו, נהנו ושכחו מיד לפני כשש שנים. זה קצת מאוהב מדי לתת לך לשוטט במרחבים ארציים, כאילו פשוט שליטה באוואטר בחלל תלת-ממדי היא מעניינת מטבעה. משחק Quantum Break גרם לי להבין שמשחקים התקדמו בדרכים שלא בהכרח חשבתי עליהן. מפתחים וכותבים מצאו דרכים חדשות לספר סיפורים עם סביבות, מכניקת היריות הפכה להיות מוגדרת יותר, ואנו רואים פחות משחקים שנראים לא בטוחים בעצמם או במה שהם. Quantum Break מרגיש מיושן בדרכים שהמפתחים בוודאי לא התכוונו.
בגלל גימיק הטרנסמדיה של Quantum Break, בארבע נקודות אתה צריך לשבת בפרק של תוכנית הטלוויזיה. לכל פרק קדם רגע 'צומת', בו אתה משתלט על פול סרין ומבצע בחירה שתשפיע על העלילה קדימה. רמדי עשתה עניין גדול לגבי האופן שבו הבחירות שלך ישנו את האופן שבו דברים מתרחשים, אבל למעשה ארבע הבחירות הללו הן הגורמים העיקריים היחידים שקובעים את מרכיבי העלילה - אתה יכול גם לגלות פריטי אספנות נסתרים שיציגו שינויים קלים, אבל אלה יותר כמו נמחקים סצנות משוחזרות מאשר תהפוכות גדולות.
"למרות היותו מהנה למדי ומציג כמה רעיונות מגניבים, במשך חלק ניכר מזמן הריצה שלו Quantum Break מרגיש כמו משחק Xbox 360 באמצע המחזור."
כהצגה, זה מסריח. יש מעט בדרך לפריחת הבימוי, פרקים מוקדמים מציגים דמויות כמעט ללא הקשר, וההופעות נעות בדרך כלל בין חמי (מהשחקנים שנראים מודעים לכמה הם מעל לכל העניין) לחובבנים. היוצא מן הכלל האחד הוא איידן גילן, שנוכחותו הכבדה לאורך כל המשחק וההצגה מאפשרת לו להחדיר לפול סרין עומק וטרגדיה ששאר הדמויות לא זוכות להן. יש כמה סצנות אקשן הגונות, וזה די מגניב לחקור הגדרות במשחק אחרי שראיתי אותן בתוכנית, אבל אני נשאר לא נמכר בגלל הגימיק ש-Remedy מוכרת כאן. יש מעט תמריץ לשחק מחדש ולראות כיצד אפשרויות שונות מתגלגלות.
למרות כל הדיבורים שלהם על מהפכה בסיפור הסיפור, Quantum Break מסתמך במידה רבה על המחויבות שלך לגשת אל כל מחשב, לוח, פתק וטאבלט הפזורים לאורך המשחק, ולאחר מכן לגלול בין חבילות של טקסט קטן על המסך תוך איזו דמות שג'ק נמצא איתה. הזמן מבקש ממנו להזדרז. בעוד שכמה מהטקסטים האלה יוצרים ביצי פסחא נחמדות (יש שרשור משעשע מתמשך באימייל המציג תסריט של חנון הוזה על סכין מטייל בזמן), חלק מהן הן נקודות עלילה חשובות באמת שתחמיץ לחלוטין אם אתה לא קורא בעמל רב כל פיסת מידע שניתן לאסוף.
כל זה מוביל למשחק שאמנם מהנה אבל מרגיש לא גמור. אתה יכול לראות שאיפות מתעכבות, מערכות ומרכיבי עלילה מיושמים או נטושים בחיפזון. יש תחושה כללית ש-Remedy נאלצה להקריב קצת כדי להגיע לתאריך היציאה שלהם: זה קורה לעתים קרובות עם משחקים, אבל חבל כשהם כל כך שקופים. מפגשים קרביים מקבלים חיוג ישר לאחור לקראת הסוף, ונותרו מספיק אלמנטים עלילתיים תלויים כדי להבטיח שהצוות מתכנן סרט המשך או DLC. למסגרת הליבה של Quantum Break יש מספיק דברים כדי להציע כמה רגעים של התרגשות, ולשחק במשחק הוא אף פעם לא סיסמה, בדיוק. עם זאת, Quantum Break לא מרגיש שזה המשחק שהצוות רצה לעשות, וזה בהחלט לא העתיד של המשחקים או הטלוויזיה.
Quantum Break אמור לצאת ל-Xbox One היום. התעדכן בשאר הביקורות של האינטרנט אצלנוסיכום מקיף.
