Need for Speed נפתח בבתי קולנוע ברחבי העולם השבוע, אבל ברנה כבר ראתה אותו, שכחה אותו, נזכרה בו שוב, רשמה את רשמיה ודפקה את היום.
EA ראתה הזדמנות להגדיל את הסינרגיה הטרנסמדיה, את טווח ההגעה של המותג ומילות הבאזז האחרות שלה על ידי הפיכת Need for Speed, משחק העוסק בנהיגה מהירה, לסרט. נהיגה מהירה היא ז'אנר מבוסס (?) הודות לדמויות כמו The Fast and the Furious ו- The Fast and the Furious נוק-אוף, והחתמת אהרון פול הייתה קצת הפיכה. יתר על כן, הפרויקט התקדם בקצב מטורף, בניגוד לרוב העיבודים למשחקי וידאו, אשר פשוטלשבת ולהחמיר ולהחמיר עד שמישהו מבטל אותם בצורה נבונה.
אז די קיוויתי שזה לא יהיה נורא לגמרי. המוציא לאור הזמין אותי לבוא ולראות את Need for Speed בהקרנת תצוגה מקדימה לפני חודש שלם, אבל הטיל אמברגו על ביקורות ליום ההשקה בבריטניה. אני לא יודע אם זה נוהג מקובל לסרטים, אבל להראות משהו ואז לתת לו חודש שלם לכתוב על זה זה חסר תקדים במשחקי וידאו. במשחקי וידאו, זה יותר כמו "שחק את זה במשך 15 דקות; עכשיו תפיק 2,000 מילים ב-90 דקות".
אני לא מוכשר להפליא לדון בסרט, שלא לדבר על סקירתו. במקום לבזבז את כל החודש בעמל רב בבניית ביקורת מדוקדקת, העפתי מבט אחד על המועד האחרון של 30 הימים שלי ודחפתי את המשימה ממש לתחתית תור העדיפויות שלי, שם היא ארבה עד הבוקר, כשבדקתי את לוח העריכה של היום ונזכרתי שאני היה אמור לבנות בעמל רב ביקורת זהירה בחודש האחרון.
שכחתי כמעט הכל על הסרט, אבל למרבה המזל שלחתי לעצמי הערות בדוא"ל לאורך כל החוויה. הנה מה שקרה, ככל שאוכל לשחזר את זה.
- הגיעו לקולנוע. יש תור עצום של אנשים לבושים היטב. אני ניגשת לאפוטרופוסים שלה ומודיעה במרומם על האישורים שלי, ומפיקה כרטיס. אני ב-רְשִׁימָה. סוף סוף, הזמן הגדול.
- אני לא ברשימה. הרשימה הזו מיועדת למשהו אחר. כך גם התור הזה. אין תור ל-Need for Speed.
- זה לא הסרט הראשון שראיתי בגלל קשר מעורפל כלשהו למשחקים, אבל זה הסרט הראשון שאי פעם הייתי בו שהשתתפו בו פחות משישה אנשים. זה לא כמו עיתונאי משחקים להתרחק ממשהו בחינם. ואז שוב: אין משקאות או חטיפים מסופקים. מאוכזב שלא הצלחתי לממש את סעיף ה"חוץ מפופקורן" שלנודוריטוסגייטמדיניות האירוח.
- גבר ניגש לספר לנו שאנחנו יכולים לצייץ ולפייסבוק את ההתרשמות שלנו, אבל הביקורות מוטלות על אמברגו עד 12 במרץ. מה? אז אני יכול להגיד מה שאני רוצה... אבל לא לשים את זה באתר שלי? זה עניין של סרטים?
- האיש גם מודיע לנו שהסרט הוא 130 דקות. זה שעתיים ו-10 דקות. לאחר מכן הוא סוגר את הדלת. אנחנו לא יכולים לברוח. (בהסתכלתי על ההערות שלי הופתעתי מהנתון הזה. די בטוח שאמרתי למישהו בשבוע שעבר שזה 240 דקות.)
- דמותו וסיפור הרקע של אהרון פול נדונים בהרחבה על ידי תמהוני עשיר שמנהל מרוץ סודי ולא חוקי ומנחה תוכנית רדיו חיה שכולם מאזינים לה.ובכל זאתאיכשהו הוא נשאר מחוץ להישג ידו של החוק. כן, אתה יכול לדעת שמשחק וידאו היה מעורב בתהליך הכתיבה בשלב מסוים.
- אהרון פול מקבל חשיפה דרמטית עמוקה עם פאן איטי ופניית פנים פתאומית בליווי עקיצה מוזיקלית. סיפור הרקע של דמותו אינו מצדיק זאת. הגילוי הוא פחות או יותר "תראה! זה הבחור משובר שורות!" זו תהיה הקריירה שלו, לנצח.
- יש כאן די הרבה דברים. אהרון פול וצוות הצוות שלו מגוונים מבחינה אתנית נמצאים בסכנה לאבד את עסקיהם. לארון פול יש יריבות עם אדם בשם דינו, שגנב את הילדה שלו, שהיא גם אחותו של הילד הלבן הרזה בצוות. הילד הלבן הרזה הוא מדיום, משום מה. (זה רק נהיה יותר מפותל, אבל ספוילרים.)
- מירוץ! אני שמח שהסרט הזה לא עוסק ב-100% על משכנתאות וחברות לשעבר. המכונית של אהרון פול אינה מהירה כמו יריביו. הוא חייב להשתמש בטריקים כדי להבטיח ניצחון. אחד הטריקים שלו הוא שהילד הלבן הרזה יעזור לו. אחר מסובב באופן דרמטי את גלגל ההגה. הטריק האחרון שלו הואללחוץ ממש חזק על דוושת הגזתוך שהוא מביט מבעד לחלון הצד לעבר יריבו. פתאום המכונית שלוהואמהיר יותר משל יריבו. הוא מנצח! אלוהים שומרים עליי מאי פעם לכתוב סרט על מכוניות.
- אם אהרון פול והצוות שלו הם המכונאים הטובים בעולם, כמו שהנבל אמר זה עתה, למה הם מקולקלים?
- הרגע קרה משהו שנראה כמו דבר די חשוב והם דילגו על זה לגמרי. הם אפילו לא הראו מונטאז'. (מסתבר שזה נושא שחוזר על עצמו ותודה לאלכי העלילה מכסה כ-300 שנה. עד הסוף, המכוניות יכולות לעוף.)
- יש כאן כמה קטעים טובים שבהם גבר מתנהג כמו הקלה קומית ואישה מנצחת אותו. זה יותר מדי לקוות שהאישה לא תראה מאוחר יותר שהיא נשענת על איש ההקלה הלא קומי, אני מניח. בדיוק כמו שזה יותר מדי לקוות שהדמות השחורה היחידה לא תהיה wwwww-מטורפת.ברנה תכבה את המוח שלך זה הסרט Need for Speed, אלוהים.
- לאחר שנעשה עוול על ידי יריבו (שוב) אהרון פול יוצא לנקמה! כולנו די מבולבלים באשר לאופן שבו הוא הולך להשיג את זה על ידי מכוניות מירוץ, אבל זו התוכנית שלו ונראה שאף אחד לא מודאג מזה. אפילו לא האיש שהשאיל לו מכונית ספורט של 30 מיליון דולר.
- "אלה יהיו 44 השעות ו-11 הדקות הארוכות ביותר בחייך", מזהיר אהרון פול את אימוג'ן פוטס. הקהל צוחק בקול חלול כי התחת שלנו כבר קהה והם אפילו לא על הכביש כמו שצריך.
- Imogen Poots נע בפראות בין חכם לשליטה וחסר תועלת "באופן מצחיק". אני מרגיש שהסרט הזה נכתב על ידי יותר מאדם אחד, ואולי הם מעולם לא נפגשו.
- זהו רצף די ארוך מיותר המספק מעט אפיון לשאר חברי הצוות של אהרון פול שאת שמותיהם אנחנו אפילו לא יכולים לזכור. אני מרגיש שמישהו פתאום הבין שלזרוק כמה שחקנים סמליים כתפאורה זה סוג של מחורבן והוסיף בחיפזון 20 דקות לאורכו של הסרט כדי לנסות להשתלב ב-16 חברי צוות השחקנים. הזכרתי שהסרט הזה הוא 130 דקות?
- כשכתבתי את סיפורי הרקע של הדמויות, כנראה שהייתי מכניס איזשהו הסבר לאופן שבו הצוות יכול פשוט לדרוש מסוקים.
- החלק הטוב ביותר בסרט הזה עד כה הוא התבוננות בכל משטרת מדינת ארה"ב השונה. דטרויט פו-פו מגוחכים. רובוקופ לא הכין אותי לעתיד הזה.
- מישהו חשב שהסצנה הזו בין אהרון פול לאימוגן פוטס תהיה נוגעת ללב. אולי הם דמיינו את לב הקהל נמס. הם כנראה לא דמיינו אותנו צוחקים בצחוק לעג ויוצאים מהקולנוע בקריאות "הם כחולים יותר משלך".
- האם יש, כאילו, מרוצי רחוב לא חוקיים... רשת חברתית? שאתה יכול לגשת אליו דרך מסופים בלוח השעונים של המכונית שלך? זה נראה כמו משהו שהשוטרים לא היו מתקשים להתקשר אליו.
- אני נהנה לזהות איזה משחק Need for Speed הכי מתאים לכל רצף. כאילו, הקטע הזה הוא Hot Pursuit. החלק הזה הוא Rivals. החלק הזה הוא Most Wanted. רובו הוא The Run, למרבה הצער.
- רצועת גומי! זה בהחלט Need for Speed,חחחח.
- אה תראה, הכל הסתדר בסוף. אהרון פול מופתע מזה כמו כולם, וזה מדהים.
- הסרט נגמר ונשים עדיין לא יכולות לנהוג. אנו מוזמנים לצחוק על עובדת החיים הבסיסית הזו! אם הם יכולים לנהוג, איך זה שהם נועלים עקבים?? מה זה בכלל גוצ'י
- "אל תנסה לשחזר את האקשן של הסרט הזה", משמיע אזהרה מראש. משום מה כולנו צוחקים בהיסטריה. אני לא חושב שמישהו יודע למה. אולי רק בגלל שאנחנו יודעים שבקרוב יורשה לנו להשתין ולפרוש את איברינו הנוקשים.
- בחוץ ירד מעט גשם והכל נוצץ קלות. אף על פי כן, לאחר בהייה במכוניות-על בשעווה במשך שעתיים, כל רכב שאני רואה נראה משעמם ומאכזב - אפילו מותגי היוקרה. פתאום: למבורגיני. אני שוב מתגבר. החיים שווה לחיות.
- זה לא היה נורא, בהתחשב.