מאמר זה הופיע לראשונה ב-USgamer, פרסום שותף של VG247. חלק מהתוכן, כמו מאמר זה, הועבר ל-VG247 לדורות הבאים לאחר סגירת USgamer - אך הוא לא נערך או נבדק עוד על ידי צוות VG247.
אף אחד לא נראה מוכן ל"ארסלן אש" ב-Evo Japan 2019.ארסלן סידיק בדיוק עבר מסע מפרך של מספר ימים כדי להגיע ממדינת הולדתו פקיסטן ליפן, כדי להתחרות בטורניר Tekken 7 גדוש למדי. למרות שהוא מגיע מאזור שלא ידוע ב-Tekken בהשוואה לדרום קוריאה, ארסלן עשה ריצה דרך הסוגר של המפסיד כל הדרך לגמר, וחיסל את מי של Tekken בדרך.
רק לג'ה-מין "ברך" ביי, אלוף אבו בעצמו, היה מושג מה עומד לקרות. הוא הפסיד לארסלן כמה חודשים לפני כן בטורניר קטן יותר שנערך באיחוד האמירויות הערביות, ובשתי המפגשים שלהם יצא ארסלאן כמנצח. ובכל זאת, ההגנה על חומת האבנים של קאזומי של ארסלאן אש הייתה יותר מדי להתמודד איתה, וניצחון ב-Evo יפן חיזק אותו כאחד הפייבוריטים לקראת ה-Evo 2019 של סוף השבוע. הניצחון של אש הוא כמו 16 זרעים שמגיעים לגמר של March Madness, אבל עבור Tekken, זו לא חריגה. Tekken 7 נראה כמעט בנוי כדי לא רק לעודד, אלא גם להעלות את קווי העלילה המדהימים האלה, וסוף השבוע הזה לא נראה אחרת.
בתחום משחקי הלחימה התלת מימדיים, Tekken היא עמוד תווך, סדרה ששלטה בארקייד ברחבי העולם במשך שנים. עם זאת ב-Tekken 7, הקהילה התחרותית מצאה רכב שהעלה אותו לשיא של כל הזמנים. קשה לחשוב על תקופה שבה Tekken הייתה גלויה יותר בסצנת משחקי הלחימה, ומיקומה כמשחק השלישי מבין ארבעה בשלב הגמר הגדול ביום ראשון הזה מרגיש כמו הכרה במשיכה הקיימת בכל מקום.
הבנה מדוע Tekken 7 כל כך טוב פירושה, בהתחלה, לצלול ליסודות. בבסיסו, Tekken עוסק באגרופים ובעיטות. ערכת השליטה שלו אפילו משקפת את גוף האדם, עם שני כפתורי אגרוף ושני כפתורי בעיטה, אחד לכל איבר. הבסיס הזה נבנה אז בסגנונות השונים של כל לוחם, כמו אומנויות לחימה סובייטיות, איגרוף שיכור, טאקוונדו ואפילו היאבקות.
במילים פשוטות, אתה יודע מה קורה כשאתה צופה ב-Tekken 7. אין יכולות נוצצות או אולטימטיביות לשנן שמרטיבות את המסך באפקטים; אין כללים מיוחדים או סוגי משחק. יש רק שני מתחרים, זה מול זה בקטטה של אומנויות לחימה אחד על אחד. זה קריא באופן מיידי לצופים, וזה אחד היתרונות העיקריים של Tekken 7. משחקי לחימה בסגנון נגד או אנימה הם בהחלט מהנים ופופולריים, אבל לפעמים צופה מזדמן לא יוכל להבדיל מה קורה. קל מאוד אפילו לצופה הכי מיינסטרים לראות מה קורה בקליפ של Tekken.
Tekken 7 מוסיף המון גם לחוויית הצפייה. שדרוג מרכזי אחד שהוא עושה לעומת Tekkens קודמות עבור הצופים הוא מצלמת הסלו-מו: אם שני שחקנים מזינים התקפה שעלולה לסיים את המשחק בו-זמנית, המצלמה במשחק מתקרבת ומאטה את הפעולה. אתה יכול לראות איך כל לוחם מתקרב לאיטו לעבר ניצחון או תבוסה, תוך התבוננות בקפידה בפיקסלים המדויקים ובאילו התקפות יתנגשו ראשונות. זה כמו ללכת ראשים בפוקר. הקלפים והשבבים נמצאים על השולחן, ושני השחקנים בעצם מורידים את ידיהם מהבקר ורואים היכן הכל נוחת.
מכניקות אחרות, כמו Rage Art ו-Rage Drive, נותנות ל-Tekken 7 הרבה פוטנציאל קאמבק. גם אם הגב שלך צמוד לקיר ואתה אוכל קומבינות, כמו בקליפ למעלה, עדיין יש סיכוי למצוא מוצא. פארי נמוך, אמנות זעם, בריחה לזריקה? - שום סיבוב ב-Tekken לא נגמר עד שהוא נגמר, כפי שמספרת לו השחקן המקצוען ג'נייל "Cuddle_Core" קרטר.
"זה גורם לסיבובים להיראות כאילו הם הולכים לטובת שחקן אחד להשתנות לחלוטין לקאמבק משולב של 60% מכלום", אומר קרטר. זה הייפ שהקהל ניזון ממנו. זה מה שפרשנים כמו "טעים" סטיב סקוט קוראים לו "טקן טוב".
עבור שחקנים כמו קרטר ואחרים ברמה הגבוהה ביותר בסבב Tekken World Tour, יתרון אמיתי הוא השוויון שנראה בסגל. חלק מהמשחקים עלולים להסתבך בדמויות מגדירות מטה, ולחניק את המגוון שאתה יכול לראות משוחק ברמה הגבוהה ביותר. אבל ל-Tekken 7 יש איזון מדהים בכל רחבי הלוח, עם אפילו ראשי של פנדהזכייה בגמר הסבב האחרון בעולם. קרטר אומר לי שזה לא קשור לאופי שלך, זה קשור למה שאתה יודע.
"השחקנים משתמשים במי שהם רוצים כי טקן, אני חושב בפני עצמו, כל כך מאוזן", אומר קרטר. "יש לנו את [Hoa "Anakin" Luu], [Arslan "Ash" Siddique], [Jeong "Rangchu" Hyeon-ho] כולם משתמשים בדמויות שהם אוהבים, נכון? הם לא אומרים, 'נו טוב, זה הדבר הכי שבור במשחק, אני אשתמש בזה.' הם מצליחים בדרכם שלהם, במספר טורנירים, והם משתמשים בדמויות שלהם כי מה שחשוב זה הידע שלהם".
Luu, נוכחות עקבית ב-Tekken מהשורה הראשונה, הידהדה את הסנטימנט הזה. "ב-Tekken אתה משחק נגד היריב שלך, לא נגד הדמות שלו", כותב אנאקין באימייל ל-USG. "אף אחד לא מוגבל כמעט."
כל אלה הם אבני בניין. כל משחק לחימה יכול לכלול אחד או את כולם: אפילו זוגיות, מכניקה משכנעת או חווית צופים נהדרת. אתה יכול לקבל הרבה תמיכה מהמוציא לאור וזמן בפיתוח כמו Tekken 7, תוך שדרוג הדרגתי ממשחקי ארקייד לקונסולות, שם הוא עדיין מטופל היום. עם זאת, ברמה העליונה ביותר, שם Tekken 7 זורח, איך כל הקטעים הללו מתאחדים כדי להדגיש את הנרטיב.
קווי עלילה דוחפים את התחרות לרמות חדשות. שיקגו קאבס זכייה באליפות העולמית ב-2016 מהנה לצפייה, אבל זו העובדה שהיא סיימה בצורת של 108 שנים באליפות שמוציאה את האוהדים ממקומותיהם. אותו דבר חל על משחקים תחרותיים כמו Tekken 7.
מזמן אני מאמין שמשחקי לחימה ברמה הגבוהה ביותר עוסקים בהבעת שחקנים, בהשוואה לעמדתו ולסגנון המועדפים של מתאגרף. אז כשטרל "ליל מג'ין" ג'קסון התחיל להעלות שחקנים מובילים בריצת סינדרלה ב-Evo של השנה שעברה, זה לא היה רק שהוא ניצח? - הוא ניצח בתור קינג, המתאבק בעל המסכות הנמר של טקן, שפוגע ומתחבט ביריבים. בסגנון. הוא הראה לעולם שארה"ב יכולה להתחרות על הבמה המרכזית.
הנרטיבים האלה הם מה שלוקח סצנה תחרותית לגבהים גדולים יותר, באותו אופן היריבות של SonicFox ו-GO1Dragon Ball FighterZ מוגבה. אבל לא לראות בו חד פעמי, נראה כי Tekken 7 מוציא כל הזמן משחק יפה אחר משחק. טורנירים בסופו של דבר רואים מגוון לוחמים מתחרים, ורמת המיומנות ממשיכה לעלות. אולם עלייה זו בתחרות אינה מרתיעה מועמדים פוטנציאליים; למעשה, Tekken 7 צברנרשמים נוספיםב-Evo עם כל שנה ברציפות מאז הופעת הבכורה שלו ב-2015.
יש הרבה משחקי לחימה מצוינים המוצגים בסוף השבוע הזה, עם קהילות תוססות שמופיעות בתקווהללא חגביםמנדליי ביי בלאס וגאס כדי להתחרות ולחגוג את השנה במשחקי לחימה. יש אינספור מתחרים, מפנדות ומתאבקים ועד ארסלאן אש עצמו, שכולם יכולים לרוץ על כס המלכות. החלק המרגש ביותר של Tekken 7 הוא שהוא תמיד מרגיש כמו משחק של כל אחד. אין ערבויות, וכל ניצחון והפסד הם שלב נוסף בסיפור של מישהו. Tekken 7 הוא מנוע לנרטיבים משכנעים של טורנירים, ואין לי ספק שה-Evo הזה יפיק עוד פינוק. זה עדיין לא נכשל.
