סנאי עם אקדח הוא דמוי עז הגון, אבל הוא במיטבו כשהוא משכנע אותי שהחתול שלי מוכן למלא את נעליו של דניאל קרייג

אנחנו איפשהו בסביבת בלצ'לי, בקצה מילטון קיינס, כשהסמים מתחילים לתפוס אחיזה.

אני אומר משהו כמו: "זו אשמתי. מעולם לא הייתי צריך לתת לך לנהוג." לפתע, ישנה שאגה נוראית מסביבנו, כאשר עמיתי למטייל, חתול חתול שוטף בגופה הקטן והפרוותי, מאבדת שליטה על המכונית, שנסעה מאה מייל לשעה לכיוון אולפני פיינווד עם החלק העליון למטה.

למרבה המזל, אנחנו אבודים ללא תקנה בכביש כפרי, אז אין הרבה מה לפגוע כשאנחנו גולשים לעצירה. לידי, כרית אוויר מוקפצת בעדינות על ידי טופר. אני יושב שם, המום ומבולבל, כאילו הזמן עומד מלכת. אני תוהה אם ביצעתי את השיחה הנכונה. אני חושב על מה גרם לי לעשות את השיחה הזו. אני חושב עלסנאי עם אקדח.

Squirrel With A Gun - בקיצור SWAG - הוא משחק וידאו בו אתה משחק כסנאי עם אקדח. האם יש בזה הרבה יותר מהנחת היסוד המגניבה והמרכזית הזו? התשובה הקצרה היא לא. התשובה המעט פחות קצרה היא לא ממש, לא. התשובה הארוכה היא אולי, תלוי מי אתה.

מהרגע שתפעיל את המשחק, תשחק כסנאי ותעשה דברים עם רובים. האקדח הראשון שלך מוענק לך על ידי שומר מעידה ברגע שאתה יוצא מחדר הפתיחה, ומשם והלאה, אתה תקפוץ מעוזים ומרובי ציד, לסוגים של משגרי רימונים הם RPG. אתה משתמש בהם כדי להילחם בסוכנים, הגברים השחורים המסתוריים שהרשימה שלהם הגעת בסופו של דבר, ולעשות קצת פלטפורמה כדי לתפוס בלוטים וכל טוב אחר.

ברגע שאתה יוצא מהבונקר התת קרקעי שבו אתה מתחיל, יש עולם פתוח לחקור, שמתחיל כשכונת פרברים קטנה ונעימה, ובהדרגה נפתחים כמה אזורים נוספים ומתווספים אליו ככל שאתה מתקדם. מלבד צמד קרבות הבוס והקטעים שפותחים את האזורים האלה, אתה בדרך כלל מתרוצץ כמו שאתה מתרוצץ בסימולטור עיזים אומשחק אווז ללא שם, אינטראקציה עם מיקומים ותרחישים שונים על מנת לזכות בבלוטים זהובים וברונזה, אותם תצטרכו כדי לפתוח נקודות השרצה עבור רובים וכלי רכב.

אמנם זה קצת לא הוגן להשוות את המשימות הקטנות האלה לאלו שבפניםסימולטור עיזים 3, האחרון בז'אנר המהנה הזה של 'חיה מתרוצצת וגורמת לכאוס' שהפך לשם דבר, במונחים של מורכבות וליטוש, הרבה מהם מרגישים קצת כמו חיקויים קצת פחות של הדברים שהיית עושה במשחק הזה . אותו הדבר חל על התלבושות הקטנות שאתה אוסף עבור הסנאי שלך, ואפילו תהליך הלחימה בטנק. אבל זה העניין, כשזה לא עושה דברים שמשקפים את כמו Goat Sim, Squirrel With A Gun זה כיף גדול.

ישנן מגבלות לדברים כמו הלחימה עם הסוכנים, אבל המשחק בא לידי ביטוי כשהוא מה שהפרודיה בנושא בונד על נושא בונד, המתנגנת בכל פעם שאתה לוחץ על התפריט הראשי, מציעה שהוא רוצה להיות. זה לגבי הפעולה. הרוכסנים, מקפצים וצועקים ברחובות. מדובר בטיפוס על עצים ומוטות דגל, ואז לקפוץ לתוך כנופיית סוכנים למטה, ואיכשהו להצליח להסתובב מתחת לרגלים מהר מספיק כדי להימנע מאש שלהם, לזחול על הכתפיים שלהם ולקרוע את צווארם.

מדובר בהאטת הזמן כדי שתוכלו לנסות ולבצע נהיגה באוויר עם רובה צלפים, כי ראיתם אקדח גדול בזמן שקפצתם בין טירה קופצנית צפה לפלטפורמה עם מגלשה ענקית מחוברת, ולא יכולתם להתאפק להחליף להוציא את העוזי שלך. מדובר על ירי RPG לאדמה עם חליפת הפצצה שלך מצוידת ולהיות מושלך באוויר כשהסנאי שלך צווח כמו גיבור GTA שפשוט יצא בטעות ממסוק בגלל שמישהו לחץ על הכפתור הלא נכון.

זה על כמה חיות שהם אנשים קטנים ומטופשים להפליא שהם גם בעצם סוכנים חשאיים. ולמען האמת, אני לא בטוח שהוא ממש מתענג על זה כמה שהוא יכול להיות בזמן הריצה הקצר שלו - וזה בסדר גמור דרך אגב, משחק כזה לא אמור להיות 60 שעות. זה במיטבו כשזה משכנע אותי שהחתול שלי יהיה הג'יימס בונד הבא.

אחרי הכל, הפרווה שלה גורמת לה להיראות כאילו היא לובשת טוקסידו קטן, היא מתלבטת לגבי אופן ההגשה, והיא יכולה לזוז כמו נינג'ה. היא יכולה למצוא דרך לבטל את עצמה מחוץ לחדרים עם דלתות סגורות שהארי הודיני היה לכוד בהן. היא יכולה לטפס על כל דבר. היא יכולה לרוץ לאורך הגגות. היא יכולה לנחות על הרגליים מכל גובה. היא יכולה לדבר בנימוס. היא עצם התגלמות הפריבילגיה. היא יכולה - ותרצה - להרוג אותך.

בחזרה במכונית, אני מגיע. אנחנו בדרכים, והמנוע של החתול מגרגר. במראה האחורית אני קולטת את עיניה הצהובות הקטנות. היא עדיין נראית קצת תמימה, למרות היותה בת שלוש ו-28 בו זמנית. אני לא בטוח אם היא מוכנה לאופי החתוך של להיות שחקן, אבל יש לי אמונה.

יש לי אמונה שברגע שימסרו לה את אקדח האביזרים הראשון כחלק מהאודישן שלה, שון קונרי, רוג'ר מור ודניאל קרייג כולם יאכלו את הלב שלהם.