למען "סיפור על נשמות וחרבות", הנשמה הייתה למרבה הצער מה שחסר לסדרת SoulCalibur ביותר סביב יציאתו של SoulCalibur 5. נראה שהמברשת כמעט עם המוות עשתה ללוחם התלת מימד השני של Namco הרבה מאוד טוב עם זאת, מכיוון ש-SoulCalibur 6 חדור בסוג האנרגיה והלב שלא היו לסדרה מאז הכניסה השנייה הקלאסית שלה.
נראה שחלק מההצלחה נובעת ממוקד: יש פחות דמויות ופחות שלבים ב-SoulCalibur 6 מאשר בקודמו, אבל זה מאפשר לקאסט הקיים לנשום. רמזים ומערכות הועברו גם מה-Tekken 7 המצליח בטירוף, בעוד שהמפתחים התמקדו בבירור בשיקולים לאחור ב-SoulCalibur וב-SoulCalibur 2, הערכים האהובים ביותר בסדרה. התוצאה היא שחרור בטוח ומהנה יותר מיד.
יש מכובד21 משבצות תווים במשחק הבסיס, אם כי הרבה מהומה כבר נעשתה מהעובדה שדמות אחת אהובה על מעריצים כבר זמינה כ-DLC ביום הראשון. DLC נוסף יגיע גם הוא, כולל כרטיס עונתי שמקורות גרמו לנו להאמין שיכלול דמות אורח נוספת ומגוון מרכיבי סדרה שלא הגיעו לגזרה הראשונית. 21 הוא מספר הגון; זה דומה ל-SoulCalibur 2, הוא יותר מהמהדורה הראשונית של Street Fighter 5 ב-2016 ויותר מ-SoulCalibur, משחק שאני מחשיב כסימן מים גבוה הן לסדרה והן למשחקי לחימה בכלל.
גם צוות השחקנים מרגיש מגוון מספיק. בשביל הכסף שלי, ההתמקדות של סדרת SoulCalibur בכלי נשק שונים ובסגנונות הלחימה המצורפים שלהם גורמים לאחד מהקאסטים המגוונים ביותר מטבעם במשחקי לחימה, וזה לא פחות נכון כאן. הלוחם האורח ג'רלט מריוויה הוא גם תענוג לשחק בו - אפילו בסגנון משחק אחר לגמרי הוא נע בסגנון ובקצב שתואמים לחלוטין את ההופעות שלו ב-Witcher - ואותה רמת תשומת לב הושקעה כל הדמויות, גם אם נראה שחלקן עושות שימוש חוזר בחלק מהעבודה של SoulCalibur 5 הגון-אך-פגום.
הדבר החשוב הוא שזהו משחק טוב יותר ובטוח יותר מקודמו הישיר כמעט בכל מובן. Tekken אולי תמיד הייתה הסדרה המאוזנת יותר, אבל זה מרגיש כאילו הלקחים שנלמדו ב-Tekken 7 המעולה עברו הפעם את דרכם לסיפור הנשמות והחרבות שלהם. הקרבות מאוזנים ופריכים, והנטייה של המשחק לחוש מתי נכנסות שיחות קרובות כדי לפרוס רצפים מורטים עצבים ומלהיבים בהילוך איטי, בכנות לעולם לא מזדקנות.
סוג זה של רצף פרוע, מעורר עידוד, הופך את SoulCalibur 6 למושלם עבור חובבי משחקי לחימה מזדמנים, תוך שילוב מושלם עם המיקוד מבוסס הנשק של המשחק. תנודות הקשת הרחבות של כלי הנשק קלות יותר לקריאה והבנה אפילו מאמנויות הלחימה המוגזמות של Tekken, מה שמציב את הסדרה הזו יותר בשורה אחת עם תנועת ה-over-the-top הראויה של Street Fighter.
זה מקל על ההרים והלחצנים, אבל עומק זמין, והוא אפילו לא מוסתר - פקודות בלחיצת כפתור אחת כמו ה-side step או Reversal Edge מונה קלות להוסיף כשרון טקטי יותר אפילו להתאמה המצחיקה ביותר- למעלה, אבל יש הרבה מאוד מה ללמוד ולשלוט מעבר לזה.
לפעמים הדרך שבה המערכות הפשוטות והמורכבות מצטלבות היא לא הכי אלגנטית, וזה הופך את הנסיעה ממתחילים למקצוענים כמעט לא נוחה כמו במשהו כמו Street Fighter 5 - אבל זה יותר טוב מרבים, כמו Dragon Ball FighterZ של Namco עצמו שבו עולים חדשים יכולים רק לקוות להימחץ באינטרנט שוב ושוב ובסופו של דבר ללמוד מטעויות. חלק מהמכניקות הקלות פועלות למעשה גם כגורם מרתיע - שליטה בחסימה נכונה תהיה כנראה פחות אטרקטיבית עבור שחקנים חדשים יותר כאשר הם יכולים פשוט לשלוח דואר זבל לקצה ההיפוך, למשל. קחו בחשבון את המערכות הללו כלהב דו-פיפי; SC6 הוא מנצח במחלקת שחקן מול שחקן, אבל אפשר לבנות טוב יותר את הדרך לשיפור עצמי.
לאלו שפחות בטוחים בלחימה מקוונת, SoulCalibur 6 כולל שני מצבים מבוססי סיפור, Libra of Souls ו-Soul Chronicle. האחרון הוא יחסית זרוק, אבל בגלל איך שהוא מספר את הסיפור על ג'רלט שסיים את היקום הזה, אבל הראשון הוא מצב משמעותי עם די הרבה לשחקנים לנעוץ בו שיניים.
ותיקי הסדרה יזהו את Libra of Souls בהשראת מצב ה-Weapon Master המצוין של SoulCalibur 2, שהיה בזמנו כיתת אמן מלאה בתוכן משחקי לחימה לשחקן יחיד. זה חלק RPG, חלק לוחם, עם השחקן שמוטל עליו ליצור לוחם חדש משלו לפני שהוא חוקר את העולם כדי לעלות רמה של הדמות שלך ולשדרג את הנשק שלך. זה מתנגן בעיקר באמצעות טקסט ובאמצעות בחירת אפשרויות תפריט, אך בכל זאת מדובר ב-RPG מלא עם משימות צדדיות וחבילות של טקסט טעים בעל מבנה אהבה. כשאתה אכן נכנס לקרב, מכניקה ותנאי קרב מיוחדים יהפכו את זה ליותר מסתם מצב ארקייד מהולל (שכלול גם הוא, אגב) - כך שבזמן שאתה משחק יש תחושה אמיתית של התקדמות.
המצגת המבוססת על הטקסט אינה מיועדת לכולם, מה שבטוח, ולעתים קרובות המריבות נגמרות מהר מדי, אבל זה מה ש-Soul Chronicle שואפת ליישר עם המינונים היותר ממוקדים של סיפורים - אחד לכל דמות, ואז כללי אחד שמתמודד עם העיקר של הנרטיב של הסדרה. שניהם בסופו של דבר הגונים ומבטיחים שלצד המצבים המסורתיים יותר מוצעת כמות סבירה של פעולה לשחקן יחיד.
בדקתי את המשחק במחשב, רץ על מכונה מתקדמת באמצעות כרטיס מסך Nvidia RTX 2080Ti. זה עוצמתי ככל שהם מגיעים, פחות או יותר, אז זה כנראה לא יפתיע ללמוד שהמשחק נראה די טוב. ההגדרות הראשוניות שזוהו אוטומטית לא היו כמעט נכונות למה שהכרטיס שלי יכול להתמודד, אז נגני מחשב צריכים להיות מודעים שהם כנראה יצטרכו לבצע כמה שינויים ידניים. לאחר ביצוע שינויים, הביצועים הם בדרך כלל מוצקים, מתאימים רק לדברים כמו המסך לעומת המסך כאשר מודלים של דמויות ונכסי במה נטענים. הדברים החשובים, בקרב, פועלים בצורה מושלמת.
בנדאי נמקו נמצא קצת במשחקי לחימה. Tekken 7 ו-Dragon Ball FighterZ שניהם מצליחים מאוד, ו-SoulCalibur 6 יוצא מתנדנד עם אותו סוג של פעולה בנויה מהודקת ומספקת. זה ללא ספק הנגיש ביותר מבין השלישייה, אם כי המערכות הנגישות שלו אינן בהכרח המאוזנות ביותר בעולם. זאת המלצה קלה, תכלס, כי ברמה סתמית SC6 הוא פשוט כיף מטורף. קבלו כמה חברים, קצת בירות, קצת ריסוק כפתורים וכמה מפגשים הדוקים בבוהן ותגלו את רוח המקור חיה וקיימת - וזה כל מה שחשוב בסופו של דבר.
נבדק במחשב (מפרט כאן) עם עותק ביקורת שסופק על ידי המוציא לאור. בזמן הפרסום, מצבים מקוונים לא היו זמינים.
.jpg?width=1200&height=630&fit=crop&enable=upscale&auto=webp)