סוניק חזר לכושר - פשוט נדרש ל-SEGA למסור אותו למישהו אחר כדי לעשות את זה.
זה עלול לגרום לי לחלק קצתהאחים סופר מריו3 ומעריצי העולם, אבל אני מאוד מאמין בשנות 1994סוניק הקיפוד 3& Knuckles הוא הפלטפורמה הדו-ממדית הטוב ביותר שנוצר אי פעם. כששני המשחקים האלה נעולים ומשולבים ב-Sonic 3 השלם, זה בלתי מנוצח. היציאה הבאה שלו, ב-1996, הייתה תלת מימד איזומטרי. SEGA בקושי הסתכלה לאחור - 2D Sonic נעלם במשך זמן רב.
כשהוא בסופו של דבר זה אף פעם לא היה בסדר. משחקי Sonic Advance היו ייצוג דו-ממדי מפוקפק של רעיונות מ-3D Sonic. Sonic Rush היה צילום טוב יותר אבל עדיין היה שונה מאוד מהקלאסיקה. בזמן שסוניק 4, ששמו הפרובוקטיבי התגלגל, המעריצים היו נואשים למשהו בסגנון של 1994, אבל סוניק 4 היה בסופו של דבר חיקוי זול, כמו אחת מהתחפושות המפוארות האלה שאתה קונה שנראה מרשים בתמונות אבל הוא דליל בנייר כשאתה לשים את זה.
בגלל כל זה הייתי נלהב כשהכריזו על סוניק מאניה. החבר'ה שאחראים לזה הם אפילו לא מתוך SEGA - הם מעריצים שגדלו על קהילות מעריצים של סוניק כמוסוניק רטרו, אתר מצוין המוקדש לקריעת משחקי סוניק מבפנים החוצה למטרות מודינג, גילוי תוכן חתוך ופשוט למידה.
לבחורים האלה יש את האישורים. הם עבדו בעבר על המחשב האישי, הקונסולה והיציאה הניידת של Sonic CD ועל יציאות ה-iOS של Sonic 1 ו-Sonic 2 גם כן. זה משמעותי כי זה הניח את הבסיס. בניגוד לרוב היציאות של משחקים ישנים, אלה לא היו רק אמולציה. המנועים של המשחקים הקלאסיים הללו נבנו מחדש בצורה חדשה, מנוע הרטרו. שנים שבילו כמעריצים בהנדסה לאחור של הקלאסיקות אפשרו להם להשיג את הפיזיקה והתנועה המדויקת שהפכו את משחקי Sonic המקוריים למדהימים - משהו ש-Sega עצמה התקשתה לעשות.
"שנים שביליתם כמעריצים בהנדסה לאחור של הקלאסיקות אפשרו להם להשיג את הפיזיקה והתנועה המדויקת שהפכו את משחקי סוניק המקוריים למעולים - משהו שסגה עצמה התקשתה לעשות."
מנוע הרטרו מעוצב סביב מערך התכונות של קונסולות 32 ביט, פחות או יותר, וכך מרגישה Sonic Mania. זה משחק 2D Sonic האבוד שהיה צריך להגיע לסגה סטורן. ההדגמה שיצא לי לשחק הוצגה לא מעט מאז יולי וכוללת שני שלבים - Green Hill Zone מחודש ואזור חדש לגמרי, Studiopolis.
למרות הידע שלי על מנוע המשחק והחבר'ה שמאחוריו, עדיין הייתי סקפטי כשהרמתי את הבקר. הטריילרים ל-Sonic 4 נראו מדהימים, אחרי הכל - אבל Sonic Mania עומד בזה. מיד זה מרגיש נכון. התנועה של סוניק היא בדיוק כפי שהייתה אז, וחלק גדול מהמשחק בנוי על העבודה שכבר נעשתה על היציאות הללו. עליות כוח קלאסיות ובאדניקים חוזרים, והמשחק באמת מרגיש כמו המשך חוזר מ-Sonic 3 כאילו שום דבר אחר לא קרה ביניהם.
הפשטות של החזון של Sonic Mania מתמצה בפקדים: המקל או ה-D-pad מזיזים אותך, וכל כפתורי הפנים קופצים. זהו. אין צורך בשום דבר אחר; ללא כפתור מהירות סופר, ללא מקף טבעת, ללא התקפת ביות, ללא BS. פשטות היא, במקרה הזה, אושר.
הגרסה הזו של Green Hill Zone מתחילה מוכרת אבל אז סוטה בפראות לגרסה חדשה לגמרי של הרמה. אושר שהמשחק יכלול גם את רמות הרמיקס הרטרו וגם הרמות החדשות, אם כי יהיו עוד כאלה. בהתבסס על גרין היל, אני לא מודאג מזה יותר מדי: ברור ששימוש חוזר בסט-ספרייט, גימיקים ברמה וכדומה חוסך זמן, אבל יש כאן הרבה כדי לגרום לגרין היל להרגיש לא מוכר וחדש. קרב הבוס של סוף המשחק נגד אחד מהמכשירים של רובוטניק מתרחש במעין אזור תת קרקעי כשקו הרקיע האייקוני של המפלס בקושי נראה מאחוריו - זה די מגניב.
אפילו בסיום האקט ברורה ההערצה שהחבר'ה מאחורי זה חושפים אפילו לחובת הסוניק העדינה ביותר. ב-Sonic המקוריהייתה אנימציה חתוכה- אחרי שסיים שלב, סוניק היה מרביץ באוויר. זה הוחלף בסופו של דבר בתנוחת הניצחון האיקונית עם אצבע, אבל הפוזה החתוכה הפכה לאגדה בקרב מעריצי הארדקור-האקינג. לסוניק מאניה יש את שניהם, כמובן - הוא עכשיו מכות באוויר,אָזאצבעו מקשקשת. סוף סוף, האנימציות האלה הפכו את זה למשחק. זו הסיבה שאלו הם החבר'ה המתאימים לתפקיד הזה.
"ל-Studiopolis יש את חוש הסגנון של תקליטור סוניק, אבל הוא לא קרוב לתודעתי או מפותל כמו רמת התקליטור הסוניק הממוצע שלך. זה טוב יותר עבורו."
הרמה החדשה של Studiopolis היא מעניינת. אם הייתי צריך לנחש זה יהפוך לרמת הקזינו של סוניק מאניה, אלא שבמקום קזינו זה אולפן קולנוע. יש לנו דברים שלא היו לנו במשחקי סוניק במשך שנים כמו אויבים שמתאימים מבחינה נושאית לרמה. אויב אחד נראה כמו אור אולפן ומתנדנד מהתקרה כדי לנסות לחשמל את סוניק, למשל - זה מגניב.
בכל הרמה יש הנהנים לידע SEGA למרחקים.בניין מרחובות הזעם נמצא ברקע. אחד מהגימיקים ברמה היא שסוניק נשאבת לתוך מכונת פופקורן ענקית, והמכונה מבוססת על חנות הפופקורן של SegaSonic, מכונת חלוקת פופקורן אמיתית של Sega שיוצרה בשנות ה-90. יש חתכים עמוקים.
מעבר לכל זה, זה גם נראה ומתנגן נהדר. יש עושר בפלטת הצבעים של Studipolis שהיה הופך את זה לבלתי אפשרי במגה דרייב אבל מושלם עבור שבתאי. במונחים של עיצוב ברמה ברור ברמה המקורית שלהם שהצוות הם מעריצים גדולים של תקליטורים של סוניק, אבל יש כאן גם ויתורים. לסטודיופוליס יש את חוש הסגנון של תקליטור סוניק, אבל הוא לא קרוב לתודעתי או מפותל כמו רמת התקליטור הסוניק הממוצע שלך. זה הכי טוב בשביל זה. גם הרמות האלה הן מאסיביות, לכאורה תואמות לרמות הגדולות ביותר של Sonic 3 & Knuckles. אה, וגם,המוזיקה מדהימה.
הנחתי את הבקר לאחר ההדגמה, ולמען האמת, אני מתלהב. המשחק הזהאֶמְצָעִימשהו לי למרות שהוא כנראה לא צריך - למרות שהייתי צריך לצמוח מזה עד עכשיו. זה המשחק שרציתי בת ה-7 במקום Sonic 3D לפני 20 שנה - ועד כה נראה שהוא הולך להיות מדהים.
Sonic Mania יוצא בתחילת השנה הבאה למחשב, PS4 ו-Xbox One.
