Middle Earth: Shadow of War מתבסס על כמעט כל היבט של מבשרה בקפידה - והתוצאה בדרך כלל מרגשת מאוד, אם כי חסרת השראה.
עוד בשנת 2014, כאשר Shadow of Mordor השיק את המשחק הזה, הוכיח את עצמו כסוג של התגלות. עיקר ההלם סביב האיכות העצומה שלו היה בגלל דבר אחד, מערכת ה-'nemesis' המפתה שראתה אותך בונה מערכות יחסים דינמיות ויריבויות עם דמויות בוס בחוץ בעולם. זה הפך למשחק וידאו ראוי של 'מקרר מים' בכך שאף חוויות לא היו זהות לחלוטין. במקום זאת, שחקנים יחליפו בסופו של דבר בסיפורים על אורקים מטורפים במיוחד שהם נתקלו בהם או על רגעים שבהם הצטברו יריבות כדי ליצור טוויסטים ייחודיים בסיפור המשחק.
בכנות, אני חושב שהמערכת הזו והקסם שהיא נשפכה מכל נקבובית הצילו את Shadow of Mordor מלהיחשב פשוט למשחק מורשה הגון - זה הפך למשהו מיוחד. לזרוק קרב מנוסה וכבד שאול ממשחקי Batman Arkham ולא היה מפתיע לראות את Monolith Studios ו-Warner Bros עם מכה על הידיים.
Shadow of War מתבסס על היסודות הללו בצורה חכמה ככל שסרט המשך יכול. כל הדברים שהפכו את Shadow of Mordor לגדולה נמצאים כאן, הפכו לאחד עשרה. זה הדברים הטובים - המכניקה הזו עדיין מרגשת ומהנה, והשינויים והתוספות הופכים אותם לחזקים עוד יותר.
"כל הדברים שהפכו את Shadow of Mordor לגדולה נמצאים כאן, הועלו לאחד עשרה."
המלכוד הגדול של סרט ההמשך מגיע בתחומים שהמשחקיות לא ממש יכולה להציל. נראה שהמשחק מפנה את מקומו לכמה מהעודפים הגרועים ביותר בסיפורו של טולקין, אך ללא עושר הנושא. זה משהו שגם המשחק הראשון נאבק בו, אבל נראה ש-Shadow of War מתרוצץ יחד עם כמויות אדירות של חשיפה שאף פעם לא מרגישה מאוד מעניינת. ישנן לא מעט דוגמאות לכך בעשרים הדקות הראשונות כפי שהוטבעו בטופס הווידאו למעלה, אבל נראה שהבעיה הזו עוברת ממש דרך המשחק כמו מקל סלע. גם אם משהו ישתנה במתיחה האחרונה שעדיין לא ראיתי, ביליתי יותר מדי מהמשחק כשאני מרחפת עם האצבע מעל כפתור 'דלג על סצנה', נואש ללחוץ עליו - אבל אני אף פעם לא עושה זאת, כי בעת סקירה אתה באמת צריך לראות הכל. אם לא הייתי, הייתי מדלגת, וזה מחריד.
זה פשוט מסורבל, ואני לא מקבל את הרושם שלהיות חנון הארדקור של טולקין יעזור לעניינים במיוחד, במיוחד מכיוון שההבנה שלי מחברים שהם יותר מסור הוא שהמשחק הזה משחק מהר מאוד ומשוחרר עם חומר המקור. אה, וגם: Talion הוא מוביל משעמם, לא חביב. שָׁם. הסיפור מציק.
אבל אז הרבה יותר טוב. הרבה הוא מבריק, למעשה. מכונאי הבניין של הצבא נראה מספק ומעניין, יש עכשיו חפיסה נהדרת של ציוד RPG מדורגים ושלל לעבוד איתו. יש חזקרשימה של מיומנויות RPG על עץ מיומנויות מסועפות הגוןלהחדיר קצת יותר בחירה לעניינים, וסט המהלכים שלך בדרך כלל מרגיש מתקדם יותר מאשר במשחק הקודם. לקרב יש את אותה נשיכה שהייתה לקרב באטמן מאז ומתמיד, אבל בעולם כזה הוא למעשה מרגיש אפילו יותר דינמי.
המפה מרגישה צפופה ועמוסה, וכל הדברים האחרים שהייתם רוצים מסביבת עולם פתוח מבוצעים היטב. העולם מרגיש קצת על הצד התפל, אבל יאמר לזכותו שהוא גם מרגיש אמיתי וחיים, משהו שבעולם כזה יכול להיות קשה להשגה. רוב האישיות מגיעה מתושבי האורקים, כאשר השבטים השונים ומעמד האורקים מתרחשים כולם.
"קרבות המצור מרגישים אפיים כמו שצריך. המשחק מתעורר כאן לחיים - נראה שאפילו העולם האפל שלו שואג למשהו מרגש יותר ברגע שמתחיל קרב גדול.."
Shadow of War הוא במיטבו כאשר אתה מתכונן לתקוף כראוי מבצר, לברר את נקודות התורפה על ידי התנקשות, חקירה וגיוס אויבים כדי להחליש את המבצר וגם לספק מידע. ברגע שאתה מוכן לעימות, אתה מקבל קרבות ענקיים שמנסים לתת לך רגעים משלך של Helm's Deep - והכל מרגיש די פנטסטי. אני שונאת להשתמש במילה הזו, אבל, נשימה עמוקה - קרבות המצור מרגישים אפיים כהלכה. המשחק מתעורר כאן לחיים - נראה שאפילו העולם האפל שלו שואג למשהו מרגש יותר ברגע שמתחיל קרב גדול.
לא כל הסיפור הוא נדנדה והחמצה, לפרוטוקול. יש כמה אורקים מצחיקים להחריד, ולרבים מחבריכם האורקים יש לא רק אישיות מבריקה אלא גם סיפורים מעניינים וראויים. כל זה מתקפל גם למצורי המבצר הנמסיס שתוארו לעיל, מכיוון שלא רק תדאגו לגבי המטרה שלכם אלא גם להבטיח שכמה מבעלי ברית האורקים האהובים עליכם יקבלו גם הזדמנות להרוג וגם לצאת מזה בחיים.
אז אני ממש נקרע על Shadow of War עכשיו. הליבה של המשחק, הלב שלו, המשחק שלו, מבריק. יש הרבה דברים מהשורה הראשונה, והמערכות שהיו כל כך פופולריות במורדור קודם לכן הן אפילו יותר גדולות, טובות וחכמות יותר כאן. לפעמים זו בעיה, כשמערכות מרגישות נפוחות או חצי אפויות, אבל באופן כללי זה עובד מצוין.
עם זאת, יש הרבה דברים מוזרים שגוררים את הדברים החיוביים האלה למטה. הקשיים הנרטיביים הם דבר אחד, אבל אז יש את העניין המוזר של ארגז השלל בשוק, עם תיבות המכילות ציוד אקראי, שיפורי XP ועוקבים בתמורה למזומנים במשחק או בעולם האמיתי. אני רוצה לציין שהשידות האלה מרגישות מיותרות, אבל אין ספק שיהיו הרבה דיונים על מקומם ב-RPG לשחקן יחיד בהמשך הדרך. הם פשוט מרגישים מוזר.
אפילו עם כל הבעיות הללו שצוינו, כאשר Shadow of War זורח, הוא זורח בבהירות. המכניקה שמניעה את המשחק הופכת אותו ליותר מסך חלקיו מול כמה מעידות מביכה ומאכזבות - ורק זה הופך אותו לשווה הצצה.
