Partway through Roads, הפרק הראשון שלהחיים מוזרים2, לגיבור שון יש קשר מלב אל לב עם ברודי, עיתונאי עצמאי חביב. הוא מטייל שכותב בזינז, אתרים ובלוגים, אדם עם לב טוב וראש פתוח. שון מצמיד אותו (ללא שיפוט) כטיפוס "פוליטי", וברודי מגיב לו ברצינות "הכל פוליטי, שון".
זה עובד כמעין הצהרת תזה לשאר הפרק, ואולי גם העונה. Life is Strange 2 הוא פוליטי במפורש, ומתייחס ישירות למצב הנוכחי של השיח האמריקאי, אבל הוא גם פוליטי בדרכים עדינות יותר. אם לשפוט מהפרק הראשון הזה, זה משחק על הניואנסים של הפעולות שלנו, איך הערכים שלנו מכתיבים את הניווט שלנו בעולם לא הוגן לעתים קרובות, ומה אנחנו מעבירים לדורות הבאים אחרינו.
כל זה נכון גם כשהמשחק לא מתייחס ישירות למצב האמריקאי הנוכחי. המשחק נפתח עם שון וחברה הכי טובה שלו, ליילה, מדברים על מה ששון צריך לשלוח הודעה לבחורה שהוא מאוהב בה לפני המסיבה ששניהם הולכים אליה באותו לילה. זו לא רק קריצה ערמומיתהמאבקים של הכותבים לייצר דיאלוג אמין של בני נוער בעונה הראשונה– זו גם תזכורת לכך שכל מה שאנחנו אומרים מקודד, וחשוב לנסח את הפרטים הספציפיים של מה שאנחנו אומרים או כותבים, כי הכל יש או יכול להיות גדוש במשמעות נוספת, פתוח לפרשנות.
"Life is Strange 2 עוסק במפורש על גזע, ומה זה אומר לא להיות לבן באמריקה כרגע"
Life is Strange 2 הוא גם משחק על גזע במפורש, ומה זה אומר לא להיות לבן באמריקה כרגע. הגיבורים המתבגרים שון ואחיו דניאל בן העשר הם ממוצא מקסיקני, ומבלים את רוב הפרק הזה במנוסה אחרי סדרה של תקלות: קטטה שהולכת רע, שוטר מאושר מהדק, תקרית על טבעית בלתי צפויה. עדיף לא להיכנס לפרטים, כי הבחירות שאתה עושה נעשות בצורה הטובה ביותר ללא כל ידיעה על התוצאות שעלולות להיות להן, או באיזה מצב האחים עלולים למצוא את עצמם מיד לאחר שעשית אותן.
המשחק נפתח זמן קצר מאוד לאחר הבחירות ב-2016. האחים נתקלים בגזענות בוטה מכמה זוויות - גם אם רק דמות אחת יוצאת ישר החוצה ומטיחה השמצות, מדברות על להתקשר ל-ICE ולומר שאמריקה צריכה "החומה", הגזע הוא מרכיב בכל אינטראקציה שיש לבנים. "דברים די מפחידים שם במדינה הזאת עכשיו", אומר לו אבא של שון בסצנה מוקדמת. שרשרת הודעות הטקסט של שון ולילה בטלפון שלך במשחק מקבלת תפנית בולטת ביום הבחירות. טראמפ אף פעם לא מוזכר בשמו, אבל Life is Strange 2 אינו עדין לגבי מה שהוא מתייחס אליו.
זה לא אומר שהמשחק הוא קודר ועגום עד כה באופן אוניברסלי; אלו הן המציאות של חייהם של שון ודניאל במנוסה, אבל יש בהם יותר מהסבל שלהם. שון גרוע בלדבר עם בנות, אוהב לשתות ולעשן (גם טבק וגם סיר), מעריץ של קורט וונגוט ופנטזיה, ונאבק במתמטיקה. דניאל בן עשר, אוהב את מיינקראפט, חושב הכי טוב מכולם ונוטה ללכת על משיקים. הוא מסתכל בצורה ברורה מאוד אל אחיו הגדול, והוא זה שההתמקדות המוגברת של המשחק על העל-טבעי עומדת להתרכז בו. אין כאן זמן לחזור אחורה (למעשה ההפניות של Life is Strange 1 מוגבלות לביצי פסחא); במקום זאת, נראה כי Life is Strange 2 יתמקד באופן שבו השפעתו של שון על דניאל משפיעה על האופן שבו הוא משתמש בכוחותיו. מה שדניאל מסוגל אליו לא ננעל לחלוטין במהלך הפרק הראשון הזה, אם כי אם שיחקתם את The Awesome Adventures of Captain Spirit יהיה לכם מושג הגון מה הוא יכול לעשות.
ישנן 23 אפשרויות שונות ותוצאות פוטנציאליות שנמצאות במעקב בפרק הראשון של Life is Strange 2. יש ברורים גדולים שבהם הזמן יקפא לזמן קצר בזמן שאתה בוחר בין אפשרויות, וכמה אפשרויות קטנות יותר. בחירות שונות יכולות להוביל לתוצאות ייחודיות, שלכולן עוקבים - האם דניאל ישן טוב בזמן שאתה בקמפינג באמצע המשחק, למשל, תלוי במידת הזהירות שהיית במה שאכלת מוקדם יותר בפרק, והאם אתה בחר להתגנב לדניאל ולהפחיד אותו במהלך משחק מחבואים.
חשוב לשים לב לאח הקטן שלך. בשלב מסוים דניאל נעשה בוצי בזמן טיפוס על בול עץ - המשחק לא הניע אותי את זה, אבל מאוחר יותר הבנתי שאם הייתי לוקח יותר אחריות עליו ונשאר מאחור במקום לברוח לפניו הייתי יכול למנוע זֶה. דניאל אומר את דעתו בצורה שמדי פעם מרגישה מלאכותית, רק כדי באמת לשאוף הביתה עד כמה הבחירות שלך משפיעות עליו ישירות, אבל היחסים בין השניים מצלצלים מספיק נכונים.
עם זאת, Life is Strange 2 מאבד משהו מסוים בכך שהוא שולח את הגיבורים שלו למנוסה. זה יותר שאפתני בהיקפו מהמשחק הראשון, אבל חלק מהכיף של Life is Strange היה להכיר את ארקדיה ביי ואת צוות הדמויות המשנה - אם שון ודניאל הם נמלטים, סביר להניח שהם לא יקבלו הרבה חברים (או אויבים) ). זו החלטה מכוונת, כמובן, אבל אוהד הטווין פיקס שבי מתלהב בעיירות קטנות ומוזרות בוושינגטון ורוצה לבלות בהן כמה שיותר זמן (מה, אני מניח, עשוי לקרות בפרקים הבאים). הנושאים החברתיים הרחבים יותר של להיות נער, שהעונה הראשונה טיפלה בהם כל כך טוב, נראה פחות שיהיו חלק גדול מהעונה הזו.
"הקצב קצת פגום במקומות, כאילו יוצרי המשחק משתוקקים להראות לך איך כל המערכות והבחירות של המשחק פועלות"
הקצב קצת פגום במקומות, כאילו יוצרי המשחק משתוקקים להראות לך איך כל המערכות והבחירות של המשחק פועלות. השיחות עמוסות בשאלות ישירות, והתגובות של שון לא תמיד תואמות את האופן שבו אתה יכול לצפות אם המשחק צריך להוביל אותך לתוצאה ספציפית. בזמנים אחרים, שיחות מתנהלות לזמן מה ללא כל קלט ממך, גם כאשר אולי תרצה לבחור במה שון אומר. היו גם מספר תקלות חזותיות מוזרות שנתקלתי בהן - חפצים צפים, דמויות שהתחילו לנוע מהר מאוד בקטעים, בעיות גזירה שהסיחו את הדעת במהלך קטעים. שום דבר חשוב, אבל מספיק כדי להירשם כבעיה.
תמיד קשה לדעת, מפרק ראשון, איך תיראה כל העונה של משחק הרפתקאות אפיזודי ברגע שהוא יסתיים. זהו זמן מעניין במיוחד להשיק גם -לאחר הקריסה ההרסנית של Telltale, Life is Strange היא ללא ספק הדוגמה המתמשכת הבולטת ביותר של הז'אנר.
אבל נכון לעכשיו, רשת ההחלטות והתוצאות המורכבת של Life is Strange 2 מבטיחה, ונראה שהמשחק מבין מה הופך את החוויה הזו למעניינת. אחרי שדניאל התלכלך כי לא עזרתי לו לטפס על הבול, שון אמר לעצמו "אני אהיה כזה אבא". ברגע זה, נזכרתי בדיוק מה עשה את העונה הראשונה שלהמתים המהלכיםכל כך מיוחד - התחושה שהדמויות שהושפעו ממעשיי הייתה חשובה לי. משחקים כמו Life is Strange 2 עובדים הכי טוב כשהם מבקשים מאיתנו להחליט אילו פעולות הגיוניות בעולם לא הוגן וסורר, ובאילו ערכים אנחנו צריכים להחזיק כשהעולמות שלנו קורסים. ואולי יותר חשוב, כשהם מבינים שהכל פוליטי.
