מאמר זה הופיע לראשונה ב-USgamer, פרסום שותף של VG247. חלק מהתוכן, כמו מאמר זה, הועבר ל-VG247 לדורות הבאים לאחר סגירת USgamer - אך הוא לא נערך או נבדק עוד על ידי צוות VG247.
בשבוע שעבר, ייחדתי כמה מאמנות הקופסאות הטובות ביותר שמעטרות את משחקי NES. בהיותם חבורה חכמה וחכמה, רבים מכם ציינו שמשחקים של Konami (והחברה הבת שלה, Ultra Games) הופיעו בצדק בהרכב.
כולנו מסכימים שקונאמי ראויה להכרה על עבודתה. הסטודיו יודע שיש כוח שיווקי עצום באמנות קופסאות, ולקח את הזמן והדאגה להלביש את המשחקים שלו במעילי חלומות טכניקולור. יתר על כן, המשחקים של Konami בדרך כלל עמדו בחוויה המדהימה המתוארת בחזית של קופסאות כסף אייקוניות.
אבל בעוד שאמנות הקופסה של קונאמי התפרסמה בשנות ה-80 בזכות היותהטוֹב, זה הפך בהדרגהבמפורסם בתור כביש המידע שחיבר גיימרים בשנות ה-90 ובראשית הימים. חלק גדול מאמנות הקופסה של קונאמי, במיוחד הדברים המוקדמים, העלו ישירות גיבורים, מפלצות וסצנות מציורים, כריכות ספרים וסרטי פעולה.
אפילו כשקונאמי לא עסק בווריאציה האמנותית של Finders-Keepers, אמנות הקופסה שלה יצאה לפעמים קצת מוזרה למראה, או הבטיחה חוויות שלא היו במשחק - למרות שבדרך כלל זו לא הייתה אשמת הקופסה אָמָן.
בואו נמשיך את הערכת אמנות הקופסה של NES על ידי פירוק הטוב, הרע ו"???" של האריזה של Konami.
Castlevania (1986)
צעקה לסושי ארקיידעל שציינת עד כמה אמנות הקופסה להרפתקה הראשונה של סיימון בלמונט משקפת יצירת פנטזיה אחרת. The Norseman, ציור קלאסי משנות ה-70 של פרנק פראזטה, היה ללא ספק ההשראה לאמנות הקופסה של Castlevania.
אני חושב ש"השראה" היא מילת המפתח כאן. זה לא נדיר שאמנים משתמשים ברפרנסים בדרך זו (אם כי ציטוט מקובל), ואמנות הקופסה של Castlevania עדיין נושאת סגנון ומסר משלה. לא רחוק בהמשך הדרך, נראה את Konami בעצם פורץ תא שקוף, מטיח אותו על עבודה של מישהו אחר ומוציא שארפי.
Castlevania II: Simon's Quest (1987)
הנה אנחנו הולכים. אני זוכר שגיליתי את הגנב של קונאמי עםCastlevania II: Simon's Questללא עזרת האינטרנט. לחבר שלי היה מודול מבוכים ודרקונים של Ravenloft ששימש, אממ, הבסיס לדרקולה והטירה שלו על אמנות הקופסה של סיימון. הייתי מבולבל, בלשון המעטה. בהתחלה חשבתי שזה צירוף מקרים, למרות שזה ברור שלא.
עם זאת, אני אגיד את זה הרבה עבור האמן: הקופסה של Simon's Quest היא לכאורה עותק ביד חופשית, לא עקבות. הגרגוילים ליד הערפד של כל קופסה הם ההוכחה. לגרגויל שליד הרוזן סטרהד פון זרוביץ' של רייונלופט יש פרטים שחסרים לחברו האבן של דרקולה, כמו נחיריים וקשקשים.
הניחוש הטוב ביותר שלי הוא שהאמן של הקופסה של Simon's Quest עיקם את העטיפה של Ravenloft, ניחש שהפסל שליד פון זרוביץ' הוא גריפין מסוג כלשהו, וצייר את היצור בהתאם.
Metal Gear (1987)
שלום למלך טרייס טאון, מותק. Solid Snake התחיל את החיים בתור קייל ריס מ-The Terminator. בנאדם, סנייק עבר הכל. רובוטים רוצחים, מסע בזמן, הונאה, וירוסים מזדקנים מהירים וחוטי עלילה מייסרים המסוגלים לחנוק אייל. לא פלא שהוא תמיד כל כך מעצבן.
סנייק ריס מופיע גם על העטיפה של הרומן FX Nine של Metal Gear. אקדחים, סכינים ותורת הנסתר נאסרו בעולם העליז של FX Nine, מה שהותיר נחש עם ידיים ריקות לבצע "תנועת טלטלה בלתי מוסברת" לנצח.
כותב משחקים ותיקסקוט שרקיכתב את המטאפורה הזו לפני עידנים ומעולם לא שכחתי אותה. מעניין למה.
קונטרה (1988)
אה,קונטרה. איך יכול אמן צנוע לקוות להעביר שלמות משחקי אקשן כזו בתמונת סטילס אחת?
אה. למה לנסות. פשוט תביא את ארני מ-Predator, Rambo, and Alien שם למעלה. גָדוֹל. סיום-זו (מקור GIF).
באיו בילי (1988)
קונאמי / אולטרה הפסיקו את מעשי העתק שלה בסוף שנות ה-80, וזה במקרה כאשרהביא את האמן טום דובואה לספינה. עם דובואה מאחורי כן הציור, אמנות הקופסה של קונאמי נכנסה לתור זהב. כשהדגשתי את תיבות NES בשבוע שעבר, הזכרתי איך Castlevania III היא אחת האהובות עלי בכל הזמנים. זו העבודה של דובואה.
עם זאת, לדבואה היו עדיין ימי חופש מדי פעם; משהו כנראה השתבש מאוד בצווארו של בילי בקופסת בילי באיו. הוא נראה כמו תוצר של ג'וק ומעודדת שהזניחה לראות את "הארץ המוקרנת – אל תיכנס!" לחתום לפני שנכנסים לעסקי רבייה סודיים מאחורי תחנת הכוח הנטושה.
עם זאת, הטבע והקרינה עדיין היו רחמנים יותר לבאיו בילי מאשר האנימטורים של קפטן N.
Teenage Mutant Ninja Turtles III: The Manhattan Project (1991)
כמה אנשים אמרו לי שסיכום אמנות הקופסה שלי ב-NES היה צריך לכלול את עבודתו של מייקל דוני עבור צבי הנינג'ה III, שלא מוערכים באופן פלילי. ואכן, התיבה ראויה להיות ברשימה. זה נהדר.
אז למה זה חונה על עמוד ההתקשרות הזה? בעיקר בגלל שיש טריצרטון על הקופסה, אבל אין טריצרטון במשחק. זה מבאס; אני אוהב טריצרטונים.
עם זאת, אני לא מאשים את דוני בערבול. לפי Box=Art'sראיון עם דובואה, Konami ציפתה שאמני הקופסה שלה יעשו הרבה עם מעט מאוד חומר מקור, בעיקר הקלטות VHS יפניות של משחק. רוב הסיכויים מצוינים שלדוני לא היה מושג על מה מדובר בפרויקט מנהטן, אז הוא פשוט עשה כמיטב יכולתו ליצור אמנות מגניבה למשחק צבי הנינג'ה. בזה הוא הצליח.