נאקלס עוקב אחר מסורת ארוכת שנים של עיבודים מביכים למשחקי וידאו, אבל אני לא מצליח להבין אם זה דבר טוב או לא

אני לא חושב שמישהו מאיתנו אי פעם ראה את זה מגיע, אבל נראה שהעיבודים למשחקי וידאו הם די טובים עכשיו. לא מושלם, אבל בהחלט מלוטש מספיק שבו לא בהכרח תתביישו להגיד שצפיתם בו, או תקבלו מבט מוזר כשתנסו להסביר במה מדובר.

הסרט מריו של Illumination היה יפה וגרר כסף גדול, הסרטים של סוניק דווקא די כיפיים למרות המכשול הראשוני שנקרא Ugly Sonic, ולאחרונה כולם התלהבו מהסדרה Fallout -אפילו אני, אוהד שאינו נפל, נהניתי מזה. חלפו הימים של 1993 המקוריתהאחים סופר מריוסרט, לא עוד אנחנו רואים ליהוקים די מוזרים כמו עם ז'אן קלוד ואן דאם בתפקיד הגוויל הכל-אמריקאי בלייב אקשןסטריט פייטרסֶרֶט.

ובכל זאת, בשבוע שעברפרמאונטהחליטה להזכיר לנו כמה דברים יכולים להיות רעים כשהיא שוחררהפרקי אצבעותאל העולם. דום משלנו תיאר את זה בתור אחלום חום, לטוב ולרע, ואני חושב שזה בהחלט תיאור מדויק. אבל יותר מזה, זה מרגיש כמו התקשרות מקרית לסרטי משחקי וידאו של שנות ה-90 והשובבים שבאמת הם די איומים בדרכים שקצת קשות להבנה.

בואו נסתכל על 1993האחים סופר מריוסרט למשל. כל בחירה בסרט הזה בונה לקראת כאב ראש מתח כמו שאף אחד לא הרגשתי. כן, אני יודע שסדרת מריו היא טכנית איסקאי, אבל למה אתה מתכוון בגרסה הזו של אירועים העולם פוצל לשני ממדים שונים לאחר שנפגע על ידי מטאוריט, אחד שבו דינוזאורים שרדו והתפתחו לגזע דמוי אדם וחיים בשממה של מקס משוגע, האחר המציאות שלנו? חכה רגע, יש מספר ריקוד שהוגדר ל-Wal (Not Was) של Walk the Dinosaur? אתה יכול לראות מדוע כאב הראש מתפתח.

עכשיו, שיהיה ברור, למרות כל מה שקשור אליו, אני דווקא די אוהב את הסרט של האחים מריו, בדיוק בגלל שהוא כל כך מגוחך. האבסורד של כל זה נותן לזה סוג של קסם שקשה לתפוס באופן טבעי, משהו שעולה גם בסרט סטריט פייטר (שאני רוצה להזכיר לך שישאחד הקווים הקרים ביותר שהוצגו אי פעם למסך הגדול).

גם פרקי אצבעות זה אבסורדי, באופן מביך בנקודות, באותה מידה שמרגישה כאילו יותר מדי טבחים קלקלו ​​את המרק. זה, וזה מרגיש כאילו בשלב מסוים מישהו אמר "תראה, אין לנו תקציב להנפיש את נאקלס לכל ששת הפרקים, אז מה דעתך להפוך את השוטר המטומטם הזה לדמות הראשית ואנחנו נזרוק נאמבר מוזיקלי עם בובות וקמיע בן שוורץ?"

אני לא צוחק על הנאמבר המוזיקלי הזה, ברצינות, זה בעצם כל הפרק הרביעי. זה כל כך משונה עד כדי בחירה יצירתית, מה שמוביל את בן זוגי ואני להסתכל כל הזמן אחד על השני בקול נואש "מה קורה?" מה שהופך את זה ליותר מוזר הוא שזה ממש סיפור הרקע של נאקלס! זה הכל על איך הוא גילה את כוחו! אני לא חושב שזה בהכרח יהיה עדיף להראות את זה ישר, האירועים בפועל לא כל כך מעניינים, אבל עדיין לא באמת האמנתי שמשהו כזה נמסר בצורה כזו. זה היה גם קצת ריבה, שזה אולי החלק הגרוע/טוב מכל.

נוסף על כל זה, המשחק היה בעיקר חמי, הסיפור מרגיש חסר משמעות לחלוטין, וקשת הסיפור של נאקלס מדקלמת לך (ולאכידנה עצמו) ממש במאבק השיא של התוכנית. זה סוג של רע שאתה פשוט לא רואה הרבה יותר, ואני לא יודע איך להרגיש עם זה בכנות. יש לי אהבה עמוקה לדברים שהם באמת רעים, בלי שמץ של אירוניה, The Room הוא אחד הסרטים האהובים עליי, אז אתה יכול לקרוא לי קונטרה אם אתה רוצה. אבל אני שמח אז למי אכפת!

כשזה מגיע לקנאקלס, אבל... אני לא כל כך בטוח. כרגע, אני לא חושב שאוכל לצפות בו מחדש כי אני פשוט לא מבין איך זה נוצר, וזה מספיק כדי להכניס אותי לפאניקה לגבי מצב התעשייה היצירתית שלנו. ובכל זאת, לפחות סוניק 3 לא יכול להיות כל כך גרוע, נכון? זה מה שאני אמשיך להגיד לעצמי בכל מקרה.