מאמר זה הופיע לראשונה ב-USgamer, פרסום שותף של VG247. חלק מהתוכן, כמו מאמר זה, הועבר ל-VG247 לדורות הבאים לאחר סגירת USgamer - אך הוא לא נערך או נבדק עוד על ידי צוות VG247.
יש לי בעיה, קורא יקר, ואני בטוח שזו בעיה שרבים מכם יכולים להתייחס אליה: צבר לא מבוטל.
עם זאת, אני מקפיד לעבור את זה קצת בכל פעם -- במיוחד עכשיו הקונסולות החדשות כאן -- וכפי שציפיתי שאעשה זאת, אני מגלה כמה פנינים אמיתיות בתהליך, אחת מהן. שעליו הייתי רוצה לדבר היום.
המשחק המדובר הוא תשע השעות של Chunsoft, Nine Persons, Nine Doors, או 999 לחבריו. זהו משחק נינטנדו DS שיצא במקור בשנת 2010 (2009 ביפן), וקיבלתי עותק לחג המולד לפני שנתיים, אשר יושב ללא פתיחה על המדף שלי מאז - זו אחת מהקופסאות שהייתי רואה מדי פעם ולחשוב "אה, כן, אני באמת צריך לשחק את זה," ואז ללכת ולהיספג באיזה JRPG בצבע ממתקים מגוחך למאה שעות במקום. כולנו היינו שם. יָמִינָה?יָמִינָה?
אבל לא, הפעם החלטתי שאני מתחיל את זה, אני הולך לשחק את זה ולעזאזל, אני הולךלסיים את זה. ואכן יש לי. למרבה השמחה, זה גם לא לקח כל כך הרבה זמן, מה שגורם לי לבקש שניסיתי את זה קצת יותר מוקדם, אבל, טוב, אי אפשר להחזיר את השעון אחורה, ולפחות עכשיו יש לי את ההמשך שלו Virtue's פרס אחרון לצפות לו.
אבל מה עם 999 עצמו? ובכן, המשך לקרוא. ספוילרים יישמרו למינימום למי שלא שיחק בו.
בשנת 999, אתה לוהק לתפקיד ג'ונפיי, בחור צעיר שמוצא את עצמו נעול בבקתה על סירה. לאחר שנמלט מהתא שלו, הוא נתקל בשמונה אנשים נוספים שהובאו לסיפון בהוראת "אפס" המסתורי כדי להשתתף בפעילות המכונה "המשחק הלא-נארי". המשחק הנונרי פשוט: לכל תשעת המשתתפים יש תשע שעות לגלות דלת המסומנת בספרה 9, שמספקת להם את נתיב הבריחה שלהם. הדרך שלהם לדלת 9 חסומה בדלתות ממוספרות, שכל אחת מהן יכולה להכיל בין שלושה לחמישה אנשים, והדרך היחידה לפתוח דלת ממוספרת היא שהמשתתפים ישתמשו בצמידים הממוספרים שלהם כדי "לאמת" ולהפוך שורש דיגיטלי לשווה למספר על הדלת. (אל תדאג לגבי הצד המתמטי של הדברים; זה מטופל בעיקר בשבילך, למעט כמה חידות מפורשות.)
999 משלב רצפי סיפורי סיפורים חזותיים עם רצפי הרפתקאות של בריחה מחדר, מה שהופך אותו ל-מְאוֹדמשחק יפני מבחינת מכניקת משחק. אתה תבלה בערך 80% מזמנך במשחק בקריאת חבילות טקסט, ו-20% הנוספים במציאת פריטים מוזרים ותשתמש בהם כדי לצאת מכל חדר שבו ננעלת הפעם.
רצפי הרומן החזותי עושים שימוש מצוין בשני המסכים של ה-DS להצגה אפקטיבית, תוך הימנעות מהגישה הרגילה של "דברים קורים במסך העליון, הממשק נמצא בתחתית" שאומצה על ידי משחקים דומים כמו סדרת Ace Attorney. במקום זאת, 999 משתמש במסך העליון כדי להציג דיאלוג, דמויות ותמונות אירועים, בעוד המסך התחתון שמור לקריינות.
מעניין לציין שהקריינות של 999 אינה נוקטת בגישה הרומן החזותי הרגילה של קריינות הכל מנקודת המבט בגוף ראשון של הגיבור ג'ונפיי. במקום זאת, הקריינות מתפתחת מנקודת מבט של גוף שלישי, אם כי נשארת ממוקדת כל הזמן בג'ונפיי ולא בדמויות האחרות המעורבות. לג'ונפיי יש מונולוג פנימי משלו שמופיע במסך העליון בזמן שהוא עובד איך לפתור את רצפי הבריחה מהחדר - או ליתר דיוק, אתה כן - אבל לרוב הקריינות דומה יותר לזה שתמצא ב- רומן קונבנציונלי בגוף שלישי, בזמן עבר, ולא בזמן הווה בגוף ראשון הנראה בדרך כלל ברומנים חזותיים אחרים.
יש סיבה מרתקת לבחירה הסגנונית המעניינת הזו - ולעוד כמה אירועים שאינם מוסברים אחרת - שמתגלה רק בסיומו האמיתי של המשחק, וההגעה לנקודה הזו היא חוויה קשה, אם כי מהנה. ל-999 יש שישה סופים, אתם מבינים, שלושה מהם כוללים את רוב השחקנים הראשיים, אם לא כולם, מתים בצורה איומה, אחד מהם מסתיים בצוק שנפתר רק בסוף האמיתי ואחד מהם הוא תנאי מוקדם לראות את הסוף האמיתי שהוזכר לעיל. מבחינה טכנית כל הסיופים הלא נכונים הם "רעים" במידה כזו או אחרת, אבל 999 מאמץ גישה נפוצה ברומנים חזותיים רבים, בכך ש"רע" אינו בהכרח אומר "לא רצוי".
למעשה, המסלולים שמובילים לסופים השונים של 999 מקנים לכם כל אחד חלקים שונים מהסיפור השלם, ורק על ידי מעקב אחר כל שילובי המסלולים האפשריים דרך המשחק תוכלו לקבל תמונה מלאה של מה באמת קורה -- שחקו את המשחק פעם אחת ואולי תראו סוף, בטח, אבל זה לא יהיה "טוב"; תצטרך לשחק לפחות פעמיים בסך הכל כדי לקבל את האמת, ורצוי שש פעמים בסך הכל כדי לראות הכל.
זוהי גישה מעניינת, וכזו שמסתמכת על כך שלשחקן תהיה מידה של משמעת עצמית וכן סקרנות מספקת לחזור ולשחק שוב את המשחק. למרבה המזל, הפעלה בודדת לא לוקחת כל כך הרבה זמן והמשחק מספק פונקציית "מהירה קדימה" המאפשרת לך לדלג על טקסט שכבר ראית, כך שבעוד שאתה צריך לחזור על חומר כמה פעמים, זה יחסית חוויה ללא כאב.
עם זאת, אחת הסיבות העיקריות לכך שזה מעניין היא שזהו הבעת אמון בין מפתח - או, אולי יותר נכון, כותב - לשחקן. במילים אחרות, לא הכל מוצג בצלחת לשחקן, וניתן בהחלט להגיע לסוף מבלי להגיע למסקנות נחרצות לגבי מה שקרה; הכותב סומך על השחקן שיחפש את הידע הנוסף לו הוא צריך לשחק שוב במשחק. זה משהו שמפתחים מערביים נרתעים ממנו לרוב; למעט כותרים מ-BioWare, נדיר יחסית שלמשחק מערבי יש ריבוי סופים ומצפה מהשחקן לחבר את הסיפור המלא מהקטעים שמוצגים על ידי כל מסקנה נפרדת. לעומת זאת, זה נפוץ למדי בתקשורת היפנית, כאשר לרוב הרומנים החזותיים יש מספר מסלולים דרך הסיפור, שכל אחד מהם הואבצורה ניכרתשונים אחד מהשני, ומשחקי RPG רבים בעלי מגוון מסקנות אפשריות שונות.
במקרה של 999, לא עובר זמן רב עד שיתברר שלנקיטת מסלולים חלופיים בנקודות ההחלטה החשובות המעטות יחסית של המשחק תהיה השפעה גדולה על איך הסיפור מתפתח, אם כי זה כלל לא ברור כאשר אתה משחק לראשונה. אילו אפשרויות הן ה"נכונות". חלק מהשמחה של המשחק היא לגלות לאן כל אחת מהדרכים מובילות אותך, ואילו דמויות זה מאפשר לך לבלות איתן יותר זמן וכתוצאה מכך ללמוד עליהן יותר.
אם כבר מדברים על דמויות, צוות השחקנים של 999 הוא חבורה מרתקת שנמנעת מסטריאוטיפים חזותיים נפוצים לטובת מבחר מגוון מכל תחומי החיים. דמויות אלו מתריסות לעיתים קרובות מול הציפיות והדעות הקדומות שעשויות להיות לך כלפיהן על סמך המראה החזותי שלהן בלבד; זה נדיר שהכל כפי שהוא נראה עם כל אחד מחברי השחקנים, ואכן זהו נושא מרכזי של הסיפור בכללותו. למעשה, מידת המסתורין סביב כל דמות היא כזו שאתה מבלה חלק ניכר מהמשחק בניסיון להבין בדיוק מי האנשים האלה, ומי - אם בכלל - עלול להוות איום על ניסיון הבריחה של הקבוצה בתור כֹּל.
רומנים חזותיים מרובי קצוות בנויים לעתים קרובות באופן שללא קשר לעלילה ולנושא, הדרכים הנרטיביות שלהם נוטות לחפוף לרדיפה רומנטית אחר דמות מסוימת - Sweet Fuse היא דוגמה טובה - אבל 999 שוב מתחמקת מגישה זו לטובת כל נתיב פשוט חוקר את הנרטיב בכללותו לעומק רב יותר. בנתיבים מסוימים, תקבל מידע נוסף על הרקע של הדמויות הספציפיות; באחרים, יש חקירה רחבה יותר של הרקע לעלילה הכוללת של המשחק. בזמן שאתהפַּחִיתלראות את הסוף האמיתי של המשחק לאחר שני משחקי משחק בלבד, למעשה רצוי לחפש את המסלולים האלטרנטיביים במשחק, גם אם הם מסתיימים במוות עקוב מדם, מכיוון שכל פיסת סיפור חדשה חושפת חלק מהפאזל הגדול יותר.
בקיצור, אם אתה חובב משחקים מבוססי סיפור ועדיין לא ניגשת ל-999, אני ממליץ בחום להקדיש 10-15 שעות לערך ולעבוד את דרכך המרתק והרב-שכבתי שלו. נרטיב. אני לא יכול לדבר עדיין על איכות סרט ההמשך שלו, Virtue's Last Reward -- אחרי שסיימתי את 999 היום, זה הבא בתור -- אבל 999 הוא בהחלט דוגמה מצוינת למדיום משחקי הווידאו המשמש ביעילות כדי לספר קטע מעניין סיפור יוצא דופן בצורה די לא שגרתית, וזו חוויה ששווה לחוות.
