זה כותר ההשקה המרתיע מבית היוצר של הפלייסטיישן 4 שעדיין נמכר יותרסופר מריועולם תלת מימד. אז למה, שואל מאט מרטין של VG247, ילדים אוהבים לשחק בתרנגול הודו?
קל לשנואכִּשָׁרוֹן. הדמויות חסרות הקסם, המשחק החוזר על עצמו, היעדר תכונות. בשוק ילדים לא נתמך בו רק משחקי הלגו המצוינים של Traveller's Tales הגדירו מחדש מה טוב ומה אפשרי, Knack נראה כמו חזרה לגיל אחר ופרימיטיבי יותר.
אבל זה משחק שבבריטניה עדיין מכר את יקירי ה-Super Mario 3D World בפער משמעותי. גבות הורמו על כך, בין היתר בגלל הצעות סנובית ש"אנשים" לא מכירים משחק טוב כשהם רואים אותו. אבל העניין הוא - וזו מכה לאגו של עיתונאי משחקים, אנשי שיווק, פרשנים בתעשייה, אנליסטים וגיימרים - אתה לא יכול לעצור אנשים לקנות מה שהם רוצים לקנות, לשחק מה שהם רוצים לשחק וליהנות מזה. שחררו משחק והוא נתון לחסדי ההמונים. אבל אל תתפלאו כשההמונים לוקחים את זה לחיקם.
"תשכחו מכל עניין ה'זה ההשתתפות שחשובה' - זה מה שהמפסידים אומרים. ילדים אוהבים לנצח והם מנצחים על ידי שימוש באותו מהלך מיוחד שוב ושוב".
במהלך חג המולד הזמן שלי התחלק בין משחק עם הילדים ובניית צעצועים לילדים לשחק איתם. המסוק של אייר הוג היה כאב בתחת להסתער ולמכונית פליימוביל היה חסר גלגל יצוק. בזמן שהתעסקתי עם אלה נתתי לבן שלי בן השמונה לשחק בקנאק. זה לא מזיק ובקרוב הוא ישתעמם מזה, חשבתי. עד שאני מסתכל למעלה אחרי שהוא השתעשע עם זה כמה ימים והוא ברמה תשע. הוא צוחק מזה ואחותו הקטנה צועקת "תתרכז, דילן!". ילדים של חברים באים לשחק בו והם לא מפריעים שיש לנו רק DualShock 4 אחד כי הם מעבירים את הבקר. בשלב הזה אני מתיישבת ושם לב. איזה מין אבא אני?
אתה לא יכול להגיד לילד מה הוא צריך ומה אסור לשחק, בין אם צעצועים של ילדה ורודים או משחקי וידאו זבל. אתה יכול לנסות ולהשפיע עליהם, בטח, אבל הם מחליטים בעצמם גם בגיל צעיר. אני מאמין שהם צריכים לשחק כמה משחקים גרועים כדי שיכירו את הטובים כשהם רואים אותם.
אנחנו משחקים הרבה גיבורי לגו מארוול בבית שלנו, אני חושב שזה אחד המשחקים הטובים ביותר שנעשו אי פעם לילדים. אני מקנאה כשהילדים שלי משחקים בזה בלעדיי. אבל עד כמה שהם נהנים לרסק איש חול לבנים, הם נראים שמחים באותה מידה להרים את הדבר הזה של כלב רובוט חסר קסם בקנאק ולשחק קלישאה אחר קלישאה. הם רק קלישאות בשבילי כי שיחקתי באותם משחקים ב-PSone, ב-Megadrive, ב-Master System וב-2600. אני מפליץ זקן.
כישרון חוזר על עצמו. אתה לא עושה הרבה יותר מאשר להיכנס לאזור, להכות את כל הרעים ולעבור לאזור אחר כדי לעשות את אותו הדבר. אבל ילדים אוהבים חזרות. אתה יודע כמה פעמים נאלצנו להאזין ל-Gangnam Style במכונית? ה-DVD שלנו של Batman Vs Scooby Doo כמעט שקוף והוא הושמע כל כך הרבה פעמים. דיסק ה-Knack מכוסה בשריטות כאשר הוא נבעט על הרצפה והוחלף פנימה והחוצה מחריץ הדיסק למשחקים טובים יותר. אבל כשהילדים הלכו לישון ואני צונח לשעה נחמדה שלשדה הקרב 4אני עוד מעט מקלל כי אני צריך לקום ולהחליף שוב את הדיסקים. משחק הכשרון המדהים הזה נמצא בדרייב.
יש קרבות בוס שישאירו אותי רותח מזעם או משועמם מהמכונאי הבלתי נמנע של שלושת הפגעים ואתה למטה. אני לא יכול לצפות בהם, ובכל זאת הבן שלי קורע אויבים באמצעות לימוד חוק. תבניות מזוהות ומשוננות בעל פה והבוס מוכה. תשכחו מכל עניין ה"זה ההשתתפות שחשובה" - זה מה שהמפסידים אומרים. ילדים אוהבים לנצח והם מנצחים על ידי שימוש באותו מהלך מיוחד שוב ושוב. הם לא יכולים לקבל מספיק מזה.
נהגתי לעשות את זה בזמנו, כשקניתי משחקים המבוססים אך ורק על אמנות העטיפה. עכשיו יש לי אפס סובלנות לזה. אני מתאר לעצמי שגם מבקרי משחקים רבים מתמודדים עם הבעיה הזו. אני לא אומר שילד בן עשר צריך לבחון משחקים, אבל לציון 2 מתוך 5 של אתר מקצועי עבור Knack אין השפעה על מגרש המשחקים או על ההורים שמשלמים עבורו. ביום שבו מעצב שעובד על משחק ילדים מפסיק להקשיב לילד בן 10, הוא עשוי גם לוותר. הם בודקי ה-QA המושלמים, משחקים את אותו תפקיד שוב ושוב. אני חושד שכך בדיוק נבנה Knack מההתחלה. ציוני הביקורת האלה לא היו נוחים לסוני לראות ביום ההשקה, אבל הם לא הביאו מעט הבדל במכירות. המשחק חסין ביקורת.
העניין הוא שילדים רואים את אותן הבעיות במשחק שעושים סוקרים. הם יודעים שעמום. הם רואים חרקים מוזרים, הם מרגישים שזה לא צודק כשהמוות שולח אותם בחזרה למחסום קילומטרים משם. זה לא סוד שלומדים בבית הספר לביקורת. יש קוצים בקושי, אבל בשביל זה יש הורים זקנים נרגנים כמוני. זה שתי דקות מהזמן שלי להתגבר על גיבנת מעוצבת בצורה גרועה במשחק. זה עושה לי טוב להציל את היום. יש מצב שיתוף פעולה אבל יש לנו רק DualShock 4 אחד אז אנחנו יושבים ביחד ומעבירים את הבקר קדימה ואחורה, מכניסים גובלינים מטופשים על המסך ומקפיצים בקצה של רמה אחרת. אנחנו צוחקים. כל משחק שמפגיש אנשים הוא חוויה טובה. כי אין שום בושה ליהנות ממשחק רע.
