סוני יודעת לעשות משחקים ראויים למראה. אדריכלי/קוסמי הפלטפורמה שעובדים מאחורי הקלעים יודעים את העניינים שלהם, וכל הקסם האפל שהם טבו בכך שגרמו לכל הסיליקון והמתכת לתקשר ולזמן את הגרפיקה שהייתה לנו באקסקלוסיביות ל-PS5 זה עניין רציני. הטוב ביותר בעסק, למעשה – הדבר היחיד שראיתי שמתחרה בדברי המסיבה הראשונה של סוני הוא ה-Final Fantasy 16 שעדיין לא שוחרר (ואנחנו צריכים לחכות ליוני בשביל זה).
החיסרון של הדחיפה של פלייסטיישן לכוכב-על גרפי הוא אבן הריחיים של ה-PS4 סביב צווארו. כן, בטח, ה-PS4 Pro הוא עדיין ערכה חזקה, אבל הוא מזדקן. וה-PS4 הבסיסי בקושי יכול לעמוד בקצב המשחקים המיועדים לו, שלא לדבר על ויתורים מהדור הנוכחי שקיימים רק כי מחסור עולמי ברכיבים איים להכיל את השוליים של סוני.
אל המלחמה ראגנארוק, Gran Turismo 7, Forbidden West - מה שנראו פעם כאקסקלוסיביים מרכזיים ל-PS5 שהושקו גם ב-PS4. וסוני התלהבה מהכרזה על כך גם במהלך הפיתוח, כי היא ידעה שאנשים רוצים משחקים 'אמיתיים' מהדור הבא. למען ההגינות, משחקי ה-PS4 של צד ראשון היו מעולים, והייתי מרחיק לכת ואומר שהם אפילו נקודות השיא של ספריית הקונסולה ההיא, אבל הייתה תחושה שקיומם יכול היה לעכב דברים.
אבל, כפי שאמר אולפני Sony Interactive Entertainment Worldwide, Herman Hulst: "אי אפשר לבנות קהילה של יותר מ-110 מיליון בעלי PS4 ואז פשוט להתרחק ממנה." אז ראינו את ה-PS4 יושבת על הכיסויים של ה-PS5 מאז שהושק קונסולת הדור החדש ב-2020. ורק עכשיו אנחנו מתחילים לראות את הפער בין הדורות מתרחב שוב.אופק אסור מערב: Burning Shores היא ירידת התוכן הגדולה הראשונה של צד ראשון שמתמקדת אך ורק ב-PS5 מאזRatchet & Clank: Rift Apart.
ואתה יודע מה? זה מדהים.
בין אם אתם מבלים דקות בכל פעם ללכת לאיבוד במרקמים הדחוסים והמפורטים ביותר של הסביבה הקליפורנית החדשה של אלוי, או מאתחלים את מצב הצילום שוב כדי ללמוד את האופן שבו פניה מגיבות כשהיא מדברת אל המאהב שלה (כן, באמת – היא כבר לא איזה רובוט-שחקן חסר מין מוזר!), המשחק מתפקד בצורה מעולה ונראה מדהים ב-PS5.
כמובן, אחת המכניקות החדשות העיקריות במשחק הבסיס סובבת סביב מים - כך שיש עוד הרבה שפעות מימיות (השלמה עם 'מצב תלסופוביה' חדש ומתחשב עבור אלה שחוששים ממים עמוקים, לא פחות) לנעוץ בהם את השיניים. למטה בעומק הזעיר, הדרך בה האור מתפזר על פני השטח ומתפזר על הצמחייה מתחת לגלים אינה דומה לשום דבר שראיתי במשחקים עד היום - אפילו כותרים תת-מימיים ייעודיים כמוSubnauticaול-Below Zero אין שום דבר על Horzion ואומנות ה-Decima Engine שלה.
אני לא ממש יכול לשים את האצבע על מה יותר טוב ממשחק הבסיס. מלבד המקום הטרופי יותר שפשוט מרגיש חם יותר ועשיר יותר (כמו איך ההרגשה לצאת לחופשת קיץ לעומת עיר הולדתך הישנה והאפורה, אתה יודע?), חבילת ה-DLC פשוט מרגישה יותר פרימיום. כמו ללגום לאגר מיובא פרימיום, ולא 4% מי פיס המקומיים שלך. או לטעום מעט שוקולד מוערך משוקולטייר בוטיק ולא לטעום את הבוצה השמנונית והגרגרית של המתכון האחרון של דיירי מילק. אולי זה אור השמש של ה-DLC, אולי זה בגלל שיש לי את אלוי בכמה שרשורים חדשים, אולי זה בגלל שחבטתי את החצים שלי עם קצה הגילוח לתוך תיבות הגומי המגוערות של חיות מכונות שונות, אבל כל העניין מרגיש טוב יותר. עשיר יותר. יותר צפוף. יותר חי. זה הכוח של ה-PS5, אני מניח.
אנחנו כבר יודעים שסוני מנסה להוציא בהדרגה משחקי PS5 של צד ראשון עד 2025. סוני עצמה ציינה כי החל משנת הכספים 2025, "50% מהכותרים שלה יהיו זמינים ל-PS5, 30% למחשב ו-20% בנייד", עם PS4 בשום מקום. אם התוצאה היא יותר חוויות כמו Burning Shores (מבחינה גרפית, אם שום דבר אחר) אז אני שמח: יש זמן ומקום לכותרים חוצי דורות, אבל כשלוש שנים לאחר יציאת הקונסולה לא זה.
תקופת המעבר של PS4/PS5 הייתה טובה, ולראות את God of War Ragnarok פועל על בסיס PS4 שכנע אותי שהקסם אכן אמיתי, אבל אחרי שראיתי מה Burning Shores יכול לעשות כאשר גרילה ופלייסטיישן עורמים את כל המשאבים שלה רק פלטפורמה אחת, אני סוף סוף מוכן לראות את האלבטרוס בצורת PS4 מחליק מצווארו של המוציא לאור ושוקע כמו עופרת בים. חיכינו מספיק זמן.