God of War של 2018 לא היה רק אתחול מחדש של סדרה פופולרית, זה היה המצאה מחודשת שהפכה ריב גס לסיפור בעל תהודה רגשית וביסס את המפלגה הראשונה של סוני ככוח היצירתי לנצח בעולם של משחקים שוברי קופות.
אל המלחמה ראגנארוקאין לו את המותרות להיות מסוגל לצאת מתנודד ב-PS5 עם מראה חדש, פרספקטיבה חדשה (גם משחקיות וגם מבחינת סיפור), ועולם חדש שצריך לבסס. אבל למרות שהוא דומה להפליא למשחק האחרון, בהתחשב בזוהר ללא ספק שלו זה בקושי דבר רע, נכון?
הייתי קצת מודאג בתחילתאל המלחמה ראגנארוק. לפני שבאמת היה לו זמן לבסס מחדש את הדמויות, התפאורה והתרחיש שלו, הוא כבר לא כל כך מושך בחוטי הלב אלא מושך את העורקים שלך עם שלשלאות האולימפוס. אם כל המשחק היה מונח את זה על העבה הזה, אז היינו תועים לתשע מחוזות המלודרמה, אבל למרבה המזל ראגנארוק מוצא את רגליו במהירות ומתיישב בפינג-פונג הטונאלי של סיפור התבגרות מהורהר שחוקר יחסים בין אישיים עם קצה קודר שלוקח גם הפסקות קבועות כדי להסתובב עם מפלצות עם גרזן ענק עד שראשיהן נופלים. כזה הוא משחקי וידאו.
God of War Ragnarok הוא המשך ישיר מאוד ל-God of War מ-2018, העוסק בנשורת המשחק האחרון, בקונפליקטים שעלו מהגילויים בשיאו, ומפתח את הקשתות של דמויות קיימות תוך הצגת דמויות חדשות.
בחלק המוקדם של המשחק, כל זה עטוף בחבילה המוכרת של לחימה מאוזנת וברברית שפשוטה להרים אותה אך תובענית מספיק מבחינת פעולת רפלקס וכניסות משולבות כדי להוות אתגר ככל שתרצה.
בנוסף הסאונד והעיצוב הויזואלי נהדרים כתמיד. זה הפך לקלישאתי לדבר על ה"משקל" של הלחימה, אבל הטריקים האודיו והאטות האמנותיות של הפעולה כדי למקסם את ההלקות עור לעור וחריצת גרזן אל עצם מוציאות החוצה כל טיפת אדרנלין ומוודאת בצורה מופתית העיניים תמיד תמיד מקדימה ובמרכז בכל קרב. וכמובן, כל זה משוחק מנקודת מבט מעל הכתף שמרגישה כמו לסחוב תרמיל עמוס במלואו במורד גרם מדרגות - דופק אך בטוח.
עם זאת, הבעיה העיקרית עם God of War Ragnarok עד כה היא שהרף כל כך גבוה עד שקל מאוד לקחת חלק מהאלמנטים הטובים ביותר שלו כמובן מאליו. כמה פעמים מצאתי את עצמי מסתובב בסביבות השופעות והמפורטות, לא ממש מעריך את ההיקף והאווירה שלהן כשאני קופץ מארון מפלצות אחד למשנהו. זהו שחזור רחב ידיים של המיתולוגיה הנורדית עם הרבה תאורה מרשימה, אז אולי יאמר לזכות המשחק שעולם הפנטזיה שסביבך אינו תופס את ההשעיה של חוסר האמון.
אבל זה אותו דבר עם היצירות, בין אם הן ענקיות להדהים או אינטימיות ומזעזעות. הם מגיעים כל כך סמיכים ומהירים שכמעט מפונקים לפעולה. עם זאת, למסור בעקביות בחזית הזו זה ללא ספק לזכותו של ראגנארוק ובוודאי שעדיין ישנן כמה הפתעות שאורבות לקחת את הדברים לשלב הבא כשההימורים עולים.
