הלוואי שיכולתי איכשהו להתחילאלדן רינגטָרִי. אני לא מתכוון פשוט להתחיל משחק נוסף; אני רוצה לחזור על הפעם הראשונה שחוויתי את המשחק הקסום הזה. אני רוצה לגלות מחדש איך הכל עובד שוב. ללכת לאיבוד במילה הפתוחה שלה בלי לדעת מה יש בכל פינה. הלוואי ויכולתי לשכוח את כל הפרטים הקטנים שהחזיקו אותי מכור כדי שאוכל להיתקל בהם שוב בפעם הראשונה.
אבל אני לא יכול לעשות שום דבר מזה. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא לשים מספיק מרחק ביני לביןאלדן רינג, מספיק זמן כדי שאוכל לשכוח את רובו, בתקווה שכשאחזור, אולי אוכל ליצור מחדש את השעות הראשונות הקסומות האלה.
הפעם האחרונה שזה קרה לי הייתה - הפתעה, הפתעה! - עם עוד משחק FromSoft: Sekiro. ברגע שסיימתי עם זה, הלכתי לחפש משהו שיכול לספק אפילו רמז לזה. לא ממש מצאתי משהו שהולם את החשבון, אז פשוט מעדתי ממשחק אחד למשנהו עד שבסופו של דבר התעלפתי ושיחקתי את Sekiro שוב מתחילים לסיים (ושוב).
הנוף קצת שונה הפעם, אז אני מוצא את עצמי עומד בפני דילמה דומה לאחר שביליתי יותר מ-150 שעות באלדן רינג. בידיעה ששום דבר לא באמת יכול להתקרב, החלטתי לחזור על משחקים שאולי במקום זאת ישחזרו כמה מהסנסציות שלו. אולי משחק יכול להציע קרב דומה או טוב יותר, או שעולם אחר יכול לשכנע אותי לבלות שעות בחקירתו.
משחק אחד שהתכוונתי לחזור אליו ולתת הזדמנות נוספת הואאלוהים. שמתי עין על Godfall מאז החשיפה, ומאוד ציפיתי לשחרורו. הייתי שם ביום הראשון במחשב... וזה היה אכזבה גדולה. כנראה שבניתי את זה בראש שלי עד כדי כך שהוא לא יכול להגיע. מצאתי את הלחימה שלו מהנה ברמה הבסיסית, אבל פגום במספר החלטות מטריפות שמערערות אותו בעקביות. המבנה שלו הסתמך באופן משמעותי על ביקור חוזר באותן מפות סטטיות שוב ושוב כדי להתקדם בסיפור.
האזורים הצרים האלה לא עודדו חקר, לא הציעו תעלומות או וואו עם היופי הרב שלהם. כולם היו מסדרונות סגורים וצפויים בגדלים שונים, מסתובבים באותן פאזלים וסוגי אויב המותרים לפי הממלכה שבה הם מבוססים.
Godfall היה משחק השקה של PS5 בנובמבר 2020. יותר משנה וחצי לאחר מכן, המשחק הגיע ל-Xbox לצד העדכון הגדול ביותר (וכנראה הסופי) שלו אי פעם. חשבתי שעכשיו יהיה זמן טוב לתת למשחק ניסיון חדש וכנה.
לא לקח הרבה זמן עד שהתחלתי להנות ממנו שוב, במיוחד כששינויי המשחק שנעשו מאז התבררו במהירות. אחת המכניקות המקוממות ביותר במהדורה המקורית הייתה איך הדמות שלך יכולה להידפק על ישבנה על ידי כל התקפת אויב. עכשיו זה הרבה פחות בעיה, מכיוון שהיא מוגבלת להתקפות מסוימות, ואפילו אתה מקבל חלון לקצר את הסטייה הזו.
Godfall גם השתפרה הרבה יותר בנוגע לתקשורת איזו מתקפה מגיעה אליכם, ולהסביר בבירור מה אתם יכולים לחסום או לפרגן, ומאלה שאתם צריכים להתחמק. זה שיפר את הקריאה של הלחימה, אבל זה רק הרחיק לכת.
די מהר, התחלתי להיתקל באותן בעיות שגרמו לי לצעוק מילים בנובמבר 2020. המצלמה של Godfall עדיין הדוקה להחריד. גם לאחר משיכת ה-FOV עד הסוף החוצה, המצלמה סוגרת עליך באופן עקבי כאשר אתה מתמודד עם אויב. זה בערךאותה בעיה שהייתה ל-God of War 2018, והמפתח של Godfall יישם את אותו פתרון.
זה, כמובן, אינדיקטורים כדי להזהיר אותך מפני התקפות מחוץ למסך. למרות שהצלחתי לסבול את זה ב-God of War, בעיקר בגלל ששאר המשחק חיבר אותי מספיק כדי להתעלם ממכונאי כל כך נורא, אני לא יכול לעשות את אותו הדבר עבור Godfall. ראשית, המסך של Godfall עמוס הרבה יותר. זהו משחק שהיה אמור להיות חלון ראווה של הכוח של ה-PS5, והכוונה להפתיע את השחקנים לרוב גוברת על שאר העיצוב שלו.
בכל רגע, הפריים עמוס באפקטים של חלקיקים, ברק מוגזם, פריחה והתלקחות שערורייתית שגורמת למשחק להיראות מדהים בסרטונים, אבל קשה לנווט בו. אזהרות התקיפה שהוזכרו לעיל פשוט טובעות מכל מה שקורה שמצאתי את עצמי מתחמקת ללא צורך רק כדי לא להיפגע מאויב שאני לא יכול לראות.
זו בעיה שניתן היה להפחית באמצעות כמה שינויים בהתנהגות האויב, או אפילו הוספה של אינדיקטורים אחרים - כגון רמזים אודיו. אלדן רינג, למשל, לעולם לא מאלץ יותר מדי אויבים להילחם בך בכל רגע נתון. אם תתריע על מחנה שלם, רק שניים או שלושה אויבים יתמודדו, בעוד השאר יעמדו מוכנים מאחוריהם. משחקים עושים את זה הרבה, אז אני מופתע לראות ש-Godfall לא ביצעה שינויים באויביה הקנאים מדי.
בדיוק כפי שחשבתי אז, אני עדיין מאמין שהקרב של המשחק עובד הכי טוב כשדו-קרב עם אויב בודד, או שניים לכל היותר. בשלב זה, חלק גדול מבעיות המצלמה והתוקפנות של האויב לא יהיו שם, ותשארו לקרוא ולהגיב - וזה Godfall במיטבו.
התאכזבתי לגלות שעדיין נותרו כל כך הרבה מטרדים קטנים יותר, כמו היעדר שידוכים בקמפיין (במשחק שלל, לא פחות!), איך הסמן תמיד מתאפס לראש מסך המלאי, כמה מיקס האודיו לא אחיד. , וכמה מגושם התפריטים.
Godfall הוא משחק נדיר שהרכיבים האישיים שלו עשויים לעתים קרובות היטב, אבל האופן שבו כולם מורכבים יוצר חוויה לא אחידה, לעתים מחמירה. התקפות קוטביות, מערכת ה-Breach, נזקים ל-Soulshatter, נקודות תורפה, מצב השתוללות, טכניקות נשק ומערך המיומנויות הגדול שעומד לרשותכם יגרמו ל-Nioh לקנא. המשחק מלא במכניקת לחימה ניואנסית שמעלה את תקרת המיומנות ויכולה להפוך כמה רגעים למרתקים למדי מבחינה מכנית - כשאתה לא מקלל את השמים בגלל הבעיות האחרות.
Godfall היה תחת הבדיחות כבר זמן מה; זה נראה כסוג של משחק צעקני וחלול שקיים כדי למכור קונסולות חדשות. אבל אני מוצא את כל העניין מתסכל יותר ממצחיק. רוב משחקי ההשקה של הקונסולות שנשכחו בדרך כלל אינם משתלמים מבחינה מכנית. ל-Godfall, למרבה התסכול, יש הרבה יותר דברים מאשר הוויזואליה שלו.
אם המפתח יעשה סרט המשך, אין לי ספק שהוא הולך להיות טוב משמעותית, אז לזה אני אחכה במקום.
