הדבר היחיד שמפחיד בדיאבלו 4 הוא עומס האצבעות מלחיצה על גברים

בליזארד הצהירה עםדיאבלו 4לחשוף טריילר - סרטון שהגיע עם אזהרת תוכן למשתתפים צעירים יותר.

הצילומים מציגים טקס הקרבה בפרטי פרטים, תחייתו של רוע קדום, אל שד פורץ דרך קרום מדמם לפני שלבש את שרידיו כגלימה מקאברית.

כל הרעיון הרוע העתיק הזה עשוי להיות קלישאה, אבל אי אפשר להכחיש את הכישרון של צוות ה-CGI של Blizzard בכל הנוגע ליצירת סרטוני האנימציה הקצרים והמפורטים להפליא. הלוואי שהיה למשחק חלק מהאווירה.

צפו ביוטיוב

המפתחים של דיאבלו 4 רוצים שנאמין שזה מפחיד, שהם נשענים אל הזוועה. אחת מנקודות ההתייחסות שקיבלתי בהןהראיון שלי היה ג'ונג'י איטו, יוצר מנאגה הידוע בכתיבת האימה הגרוטסקית שלו.

"המפתחים בצוות הכי נהנים מדיאבלו 2 ומה שבאמת מהדהד אותנו הוא האלמנט האפל הזה, הגורם האפל הזה", אומר לי האמן הראשי מאט מקדייד. "אנחנו רואים בזה דיאבלו האמיתי, ואנחנו רוצים להכות בטונים האלה שוב."

"הקצב משחק בו חלק גדול", מוסיף מעצב הקווסטים הראשי ג'ייסון רוברטס. "להכניס לשם את מרכיבי המתח, לנסות להפוך את הסיפורים לאנושיים מאוד, להיכנס לעומקן של דמויות שונות ואיך הן יגיבו לעולם כזה כשהן נתקלות ברוע אלמוות ובאלמנטים מפחידים אחרים."

זה "פסיכולוגי", אומרים לי. זה אכזרי ואכזרי. "ניצחונות הם קשים", ואתה רק דוחף את החושך לאחור, לעולם לא מחסל אותו לחלוטין. בליזארד רוצה שנרגיש על הקצה, אבל במהלך שני ההפעלות שלי של ההדגמה, החשש היחיד שלי היה שאסיים עם אצבע מורה ממש אוהדת.

זה לא יפתיע את רוב האנשים, אבל דיאבלו 4 הוא משחק על לחיצה על גברים עד שהם נופלים. לפעמים הגברים הם שלדים. לפעמים הגברים הם יצורים. לפעמים הגברים הם אמהות תינוקות איומות עם ציצים נפולים ופצעונים על כל עורם השומני. לא משנה באיזה סוג של גבר אתה מתמודד, הפתרון תמיד זהה: לחץ עליהם כאילו אתה מנסה לדלג על פרסומת ביוטיוב.

פעולת המשחק של דיאבלו 4 מסירה באופן פעיל כל מתח שבליזארד מקווה להעביר בסיפור שלה, כי אתה לא מרגיש שאתה בעצם שולט באדם. אתה מרגיש מנותק מהפעולה, פשוט ללחוץ על המקשים הממוספרים בכל פעם שחלפה התקררות מיומנות, ואז לחיצה שמאלית כדי לתקוף ולחיצה ימנית כדי לתקוף ברדיוס גדול יותר. כשמסתכלים לאורך תחנות המשחק בחדר ההדגמה, לפחות שניים מהשחקנים האחרים השתמשו בטלפונים שלהם בזמן ששיחקו - זה פסיבי.

קרבות אינם נלחמים, למעשה, קשה. לפחות לא בכל קושי ששיחקנו כאן. גם אני לא קיבלתי תחושה של קצב כלשהו - אתה פשוט נתקל כל הזמן בקבוצות של אויבים, לוחץ, וממשיך הלאה (נקבע גם לפי קליקים). לפעמים אתה נכנס לעיר ולוחץ גם על אפשרויות דיאלוג.

אני מבין שאתה יכול לצמצם את רוב המשחקים עד לנקודה הזו - אחרי הכל, יורים עוסקים בלחיצה על ראשים - אבל יש משהו בדיאבלו 4 שגורם לך להרגיש מנותק לחלוטין מהעולם. זה עומד בסתירה למטרות האלה של להפוך את זה ליותר חוויה ממוקדת אימה.

אולי זה יסתדר טוב יותר בקונסולה עם שליטה ישירה, אבל נצטרך לחכות עד שהוא ישוחרר בשלב מסוים בעתיד עבור PS4, Xbox One ו-PC.