מאמר זה הופיע לראשונה ב-USgamer, פרסום שותף של VG247. חלק מהתוכן, כמו מאמר זה, הועבר ל-VG247 לדורות הבאים לאחר סגירתו של USgamer - אך הוא לא נערך או נבדק עוד על ידי צוות VG247.
USgamer לא יכול היה להשתתף בCall of Duty: מלחמת העולם השנייהאירוע ביקורת ורק עכשיו מקבל עותק של המשחק לסקירה. תצטרך לחכות קצת לפני שנוכל להתמודד במלואו עם המשחק. עד אז, הנה רעיון איך ה-Call of Duty מתנער השנה.
Call of Duty של השנה שעברה,מלחמה אינסופית, היה משחק משובח, אבל היה ברור שזכיינית המדף העליון של Activision איבדה קצת את ההייפ והחום. השנה, המוציא לאור והמפתח Sledghammer Games חוזרים לקונפליקט הפופולרי ביותר של הסדרה לפני Modern Warfare: World II. נכון,Call of Duty: מלחמת העולם השנייהמושך את הסדרה אחורה לעבר לאחר הרקטה אל העתיד.
האם המשמרת השתלמה, או ש-Activision ו-Call of Duty איבדו את כתר היורה בגוף ראשון ל-EA וחזית הקרב?
עם מספר ביקורות, Call of Duty: WWII (OpenCritic:86, Metacritic:86) יושב ממש מתחת לזו שהתקבלה היטב בשנה שעברהשדה הקרב 1(OpenCritic:87, Metacritic:88). נראה שחזרה למלחמת העולם השנייה היא בדיוק מה שהמשחק היה צריך. נראה שחלק מזה הוא האופי הישיר יותר של כלי נשק מהעידן הקלאסי, לעומת כלי נשק יותר מבוססי טכנולוגיה ובסגנון מזל"ט של לוחמה מתקדמת, Black Ops III ו-Infinite Warfare.
"זה ניגוב הלוח נקי של רובים וציוד שבאמת ממריץ דברים השנה", כתבGamesRadarשל ליאון הארלי (ציון: 4 מתוך 5). "עד כמה שהדברים העתידניים העדכניים יותר היו, הכל היטשטש לכדי גוש אחד גדול של כלי נשק וחלל מל"טים - חלק אחד יורה לשני חלקים שנגסו בדו"ח מיעוטים כשטום קרוז מתחיל לשים את האצבעות שלו על כל המסך. מכל זה, למלחמת העולם השנייה אין דבר מלבד משיכה של ההדק, ואם יתמזל מזלכם, מכה".
"זה ניגוב האקדחים והציוד שבאמת מחייה דברים השנה".
-GamesRadarזה ליאון הארלי
חלק גדול מהחוויה החדשה הוא מסע פרסום חדש לגמרי שמבקר אחד ציין שלקח כשש שעות להשלים אותו. מספר כותבים הצביעו על אמצעי בידור נרחבים המבוססים על מלחמת העולם השנייה כהשראה, וציטטו יצירות כמו Saving Private Ryan ו-Band of Brothers. יש לנו מושג קיים של איך הייתה מלחמת העולם השנייה ו-Call of Duty לא מתרחק מהרעיון הזה. הסוקרים היו מעורבים לגבי האפקטיביות של קמפיין הסיפור.Gamespotמיגל קונספסיון (ציון: 9 מתוך 10) נהנה וחשב שהנושאים של אחווה חזקים.
"החזרה המיוחלת של Call of Duty לשורשיה במלחמת העולם השנייה היא לא רק שיבה הביתה, אלא גם הנצחה של הקשרים החזקים שנוצרים בין אחים לנשק", הוא אומר בביקורתו. "Call of Duty: הקמפיין המרגש של מלחמת העולם השנייה מצדיע גם לאחווה שצומחת ומתעצמת בשדה הקרב. נראה דרך עיניהם של חייל אמריקאי וכמה בעלות ברית אחרות, הסיפור המשפיע הזה מציע הצצות קצרות כיצד הכיבוש הנאצי הרס את אירופה ואנשיה , כולל אזרחים גרמנים".
ב-Call of Duty: שחקני מלחמת העולם השנייה לוקחים על עצמם את התפקיד של טוראי רונלד "רד" דניאלס מגדוד חיל הרגלים ה-16. הוא נקודת המבט העיקרית של המשחק, כמו כותרי Call of Duty רבים אחרים. המשחק גם גונב רעיון מ-Battlefield 1 מכיוון שהקמפיין גם מראה לך את המלחמה דרך עיניהם של אחרים בתוך הסכסוך.
"למרות שזהו בבירור הסיפור של דניאלס, המפתח Sledgehammer משנה את נקודת המבט שלך מדי פעם על ידי כך שהוא מרכיב אותך במגפיים של חיילים אחרים, מפרז, מפקד טנק, ועד רוסו, פעיל התנגדות צרפתי", אומר קונספסיון. "הפסקות ביניים יקרות ערך אלו משחררות אותך מלשחק כצבא יחיד טיפוסי מתחילתו ועד סופו. בטח, בידיים הנכונות, דניאלס יכול להיות הצלף הגדול ביותר במלחמה ומפעיל אקדח AA מיומן באותו משחק, אבל הקמפיין הזה הוא מאמץ קבוצתי ובסופו של דבר מרוויח ממנו".
עם זאת, אחרים לא התלהבו מהקמפיין, וכינו אותו חידוש מוחלט של הרעיונות שהוצגו בבידור הקודם הקשור למלחמת העולם השנייה.מְצוּלָעהסקירה של ראס פרושטיק (עדיין אין ציון) לא הושלמה, אבל הוא גילה שהנושאים של המשחק התנגשו מאוד עם המשחקיות שבבסיס החוויה.
"בהרבה מובנים היא מנסה לאתחל את הסדרה כיורה צבאי מבוסס יותר, מפוכח יותר, שהוא פחות מייקל ביי ויותר קן ברנס. הרצון הזה לספר סיפור ריאליסטי וחומל עומד כל הזמן בסתירה לרצון לעשות סרט מרתק. יריות בגוף ראשון שבו השחקן חוצה המוני חיילי רגל גנריים", מסביר פרושטיק.
"הרצון הזה לספר סיפור מציאותי וחומל עומד כל הזמן בסתירה לרצון ליצור יריות מגוף ראשון מרתק שבו השחקן חוצה המוני חיילי רגל גנריים."
-מְצוּלָעזה ראס פרושטיק
"בערך כל משימה מרגישה כמו דז'ה וו, כאילו שיחקתי בה בעבר במשחק אחר, בין אם זה Medal of Honor: Allied Assault או, לעזאזל, אפילו שני משחקי Call of Duty הראשונים. נחתתי על החופים האלה , פיניתי את התעלות האלה, נהגתי בטנקים ברחובות האלה משימה אחת בולטת, המתרחשת בפריז הכבושה בידי הנאצים, מרשרשת חידוש, אבל הנותרים. 10 כולם מרגישים כמו פלאשבקים למשימות ששיחקתי לפני עשור", הוא אומר. "אם ראית את להקת האחים, להציל את טוראי ריאן או בכנות כל סרט אחר שנעשה במלחמת העולם השנייה במהלך 30 השנים האחרונות, תטייל על פני קרקע מוכרת בקמפיין Call of Duty: WWII."
Sledgehammer עשה יותר מסתם לשכור כמה שחקנים ולכתוב קמפיין סיפור חדש לאותו משחק ישן. המכניקה השתנתה, כמו החלפת בריאות מתחדשת בחבילות בריאות בפעם הראשונה מאז ש-Call of Duty: Modern Warfare נטש אותם ב-2007. מספר כותבים ציינו שזה מוסיף קצת יותר מתח למשחק ויוצר וחוויה שהם יותר מכוונים.
"השינוי הזה עובד טוב מהצפוי. אל תסמוך על התחמקות מאחורי מחסה בכל פעם שצילמת צרור של יריות לפלג הגוף העליון. אתה צריך להיות זהיר יותר ולחשוב קדימה, לאסוף חפצי בריאות ולשים את עצמך במקומות בטוחים כדי לשרוד תחושת חוסר אונים למחצה כשאתה חולה בבריאות ללא פריטי ריפוי מאוחסנים, מוסיפה רמת מתח יפה לתרחישים אופייניים אחרת", אומר פרושטיק של Polygon.
"הקרב עצמו אינו עניין של למהר קדימה אל היעד הבא", כותב Concepcion מ-GameSpot. "זה על להתכופף כמעט על כל שולחן שנפל, לאסוף מספיק נאצים כדי לתת לך פתח לנקודת הכיסוי הבאה. בין אם אתה מקשה על כל מטר של התקדמות קדימה עם המקלע הטוב ביותר הזמין שלך, או סורג נאצים בשקט. בקטעי ההתגנבות הקשוחים אך ההוגנים, הקמפיין מספק שפע של קרבות מזעזעים שבהם מחסומים מרגישים שהרווחתם היטב.
הקמפיין גם משמיע את נושא האחווה בכך שהוא מאלץ שחקנים לקרוא לחבריהם לקבוצה לעזרה. אחד מספק תחמושת לכלי הנשק שלך, אחר יכול לזהות אויבים באזורים עם ראות נמוכה. הרופא שלך יכול לתקן אותך אם חסר לך חבילת בריאות. תצטרך לחכות בין בקשות לאותו בעל ברית, מה שהסוקרים ציינו שמוסיף קצב מוצק לנגינה.
"ההתמקדות הנרטיבית על חברי הנבחרת מדממת בצורה חלקה לתוך המשחק עם מערכת חדשה שמאלצת את השחקן לסמוך על הגברים סביבם", אומרEGMהמבקר ניק פלסאס (ציון: 8.5 מתוך 10). "למשחקי Call of Duty בעבר היה השחקן מעצמה בלתי ניתנת לעצירה עד כדי כך שחיילים אחרים הרגישו יותר כמו נוף מאשר משתתפים פעילים בקרב. מכונאי Squad Support של מלחמת העולם השנייה לא רק מחייב מיקום אסטרטגי וניהול משאבים יותר בלהט הקרב, הוא גם נותן הנבחרת של השחקן סיבה להיות שם מעבר לנביחה של פקודות".
"אם אתה מחפש משהו שייסד קווי חזית ותגמולים לעבודה כצוות, מלחמה שווה להסתכל."
-Game Informerשל דניאל טאק
מצבי מרובי המשתתפים החזקים של הזיכיון חוזרים ב-Call of Duty: WWII, אם כי בצורות חדשות שהותאמו לעידן. שחקנים נלחמים על פני 10 מפות, כאשר מצבים פשוטים כמו Deathmatch, Team Deathmatch, Domination ו-Hardpoint חוזרים לשירות. War הוא מצב חדש מכוון אובייקטיבי 6v6 למשחק, בדומה למצב Rush של Battlefield 1. צוותים מנסים לכבוש קטע א-סימטרי אחד של המפה בכל פעם, וליצור חוויה מבוססת צוות חזקה יותר. למלחמה גם חסר לוח תוצאות הרג אישי, שומר על התמקדות של שחקנים במטרה, לא ברצפי ההרוגים שלהם.
"מצב המלחמה החדש המכוון אובייקטיבי כולל כל מיני פעילויות שונות כמו הזזת טנק, בניית גשר ותפיסת נקודה אחר נקודה, כך שירי מסורתי ליחס גדול של הרג-מוות-סיוע הוא נחלת העבר. אם אתה מחפש משהו שביסס קווי חזית ותגמולים לעבודה כצוות (ומקום שבו לא תיפגע מאחור פחות משנייה אחרי שתשריץ) מלחמה שווה הצצה", אומרGame Informerשל דניאל טאק (ציון: 8.75 מתוך 10).
Uplink חוזר בתור Gridiron, מצב שבו אתה נושא כדורגל לתוך השער של קבוצת האויב. ב-Call of Duty: WWII חסרים חבילות הסילון, הקפיצה הכפולה והריצת הקיר של משחקים קודמים, אבל כנראה ש-Gridiron שומר על ההתרגשות והאסטרטגיה שגורמת למצב לעבוד.
"חטיבות הן צעד בטוח בכיוון חדש עבור Call of Duty".
-EGMזה ניק פלסאס
Call of Duty: WWII מציעה מערכת כיתות חדשה עבור מרובי משתתפים בשם Divisions. שחקנים יכולים לבחור מתוך אחת מחמש דיוויזיות: חיל רגלים, מוטס, שריון, הר, משלחת. חטיבות אלו מאפשרות לשחקנים לפתוח יכולות עבור סגנונות משחק ספציפיים, תוך מתן חופש רב יותר בבחירת הנשק שלהם. שחקנים מוטסים יכולים לנוע מהר יותר, שחקני הרים נעים שקטים יותר, וחברי שריון יכולים להתנער מפיצוצים שיהרגו אחרים.
"דיוויזיות הן צעד בטוח בכיוון חדש עבור Call of Duty, המשלבות חלק מהאסטרטגיה והתיאום הקבוצתי של יורים מבוססי כיתה מבלי להגביל באופן ניכר את השחקנים באופן שבו הם בונים את החייל האידיאלי שלהם. לכל הפחות, זה הרבה יותר מערכת תמציתית מאשר מערכות ה-Pick 10/Pick 13 המפותלות לפעמים ממשחקים קודמים", מסביר Plessas של EGM.
זומבים חוזרים גם הם, כשהמבקרים מציינים שהחוויה של השנה קצת יותר מבעית ומעוררת אימה מהיציאה הקודמת. רבים מציינים כי הזומבים אגרסיביים יותר בסך הכל וישנם יותר סוגים להתמודד. Dan Tack של Game Informer אומר שזומבים "משחקים יותר כמו סיפור מובנה מאשר בגרסאות קודמות", נותן לשחקנים יותר מה לעשות בהשוואה ליציאות אחרות.
יש גם רכזת מרובה משתתפים חדשה בדמות Headquarters, שה-Harley של GamesRadar מכנה "Destiny's Tower בכלל מלבד השם". זהו חוף D-Day שבו שחקנים יכולים להתערבב, להתאים אישית את הדמויות שלהם, לבדוק כלי נשק ולדבר עם ספקים. יש גם זירה 1v1 בשם הבור, שבה אתה יכול לאתגר שחקנים אחרים.
דיבורים מועטים באופן מפתיע על הגרסה של Call of Duty: WWII לקופסאות השלל, Supply Drops. Supply Drops מציעים פריטים קוסמטיים כמו בגדי חיילים, עורות אקדח, אמוציות וסימני קריאה. הם גם נותנים מכפילי XP מתוזמנים. אתה יכול לפתוח את Supply Drops במטה ולראות אחרים פותחים את Supply Drops שלהם נותן לך ציון חברתי, שיש לו מערכת תגמול משלו.
נראה ש-Call of Duty: WWII שולף את הזיכיון מה-Fun שבו הוא היה. Modern Warfare היה רעיון טוב לתקופתו, והקרב העתידני היה מסקרן, אבל נראה ששחקנים היו מוכנים לחזור למלחמה שהתחילה Call of Duty מלכתחילה.
"Call of Duty: WWII בנויה על בסיס של היכרות שממנו היא מרוויחה מאוד", אומר המבקר של EGM. "השינויים המשמעותיים ביותר בסטטוס קוו אינם ממציאים את המשחק מחדש, אלא לוקחים רעיונות פופולריים מפינות אחרות בז'אנר ומיישמים אותם ביעילות מבלי לאבד את מה שמגדיר משחק Call of Duty. משחקים מנסים לרוב לכוון את הכוונת שלהם אך ורק האופק מולם, אבל Call of Duty: WWII מראה לנו שיש ערך להסתכל אחורה מהיכן הגעת".
