בשר כלבים. השם מעלה תמונות של בן לוויה נאמן של כלבים, המתמודד עם הפסולת הרדיואקטיבית לצדךנשורתזִכָּיוֹן. ומסיבה טובה - Dogmeat הוא ללא ספק השותף האהוב ביותר בכל משחק בת'סדה, וזוכה להערצתם של שחקנים, מעצבים ומבקרים כאחד (חוץ מאחד, אבל לא נשאיר אותם בפיצוץ).
החיבה המתמשכת הזו חורגת מעבר למכניקת משחק בלבד. זה נוגע למשהו ראשוני, אהבה אוניברסלית לכלבים שחוצה את גבולות המציאות והעולמות הדיגיטליים. אחרי הכל, בעולם האמיתי, לכלבים יש מקום מיוחד בליבנו.על פי דוח משנת 2022מהאיגוד הוטרינרי האמריקאי, לפחות כלב אחד התגורר ב-44.5% ממשקי הבית בארה"ב - זה למעלה מ-65 מיליון בתים עם חבר פרוותי. כלבים מספקים חברות, אהבה ללא תנאי ותחושת ביטחון. הם אנשי סודנו, המעודדים, ולפעמים אפילו מטפלים פרוותיים.
היקום של Fallout הוא מקום קשה ובלתי סלחן. אין זה פלא ששחקנים משתוקקים למגדלור של נאמנות וחיבה. בשר כלבים ממלא את החלל הזה כתזכורת מתמדת לשמחות הפשוטות והחברות הבלתי מעורערת שיכולות להתקיים אפילו מול אפוקליפסה גרעינית.
החיבה המתמשכת הזו נובעת מהנוכחות הפשוטה אך העמוקה של Dogmeat: הוא החבר הנאמן תמיד שלא מבקש דבר מלבד שריטות מאחורי האוזניים והזדמנות להצטרף אליך להרפתקאותיך. אבל הקשר עמוק יותר מזה.
Fallout המקורי חיזק את המורשת של Dogmeat. נוכחותו, לעומת זאת, הגיעה עם מחיר כבד. הפגיעות שלו להתקפות אויב או מפגשים מצערים הפכה למקור לתסכול עצום של השחקנים. רבים מאיתנו יכולים להתוודות בפני אינספור טעינות השמירה מחדש שבוצעו אך ורק כדי למנוע את סיומו בטרם עת. המעשה הנואש הזה לשימור חייו של Dogmeat מדבר רבות על הקשר הרגשי ששחקנים נוצרו עם הכלב הווירטואלי הזה.
אמנם Dogmeat לא היה מרכיב קבוע בFallout 2(מלבד ביצת פסחא כיפית), המחליף שלו, לאדי (בורדר קולי), לא ממש הצליח למלא את החלל.Fallout 3החזיר את הילד הטוב, הפעם עם יכולת נוספת לרחרח חפצים יקרי ערך. עם זאת, אלמנט הליבה נשאר - Dogmeat עדיין היה פגיע, מה שהגביר את הצורך של השחקן להגן על בן לוויתו הפרוותי האהוב.
היקום של Fallout הוא מקום קשה ובלתי סלחן. אין זה פלא ששחקנים משתוקקים למגדלור של נאמנות וחיבה... ו- Dogmeat ממלא את החלל הזה.
Fallout 4לבסוף הציע פיצוי מהדאגה המתמדת. בשר כלבים, לפי דגםהרועה הגרמני של מעצב משחקים בכיר, התברך באלמוות. השינוי הזה, אולי מושפע מהקשר בחיים האמיתיים בין בני אדם לכלבים, אפשר לשחקנים להירגע ופשוט ליהנות מחברתו של Dogmeat לאורך כל המסע שלהם בשממה.
ערכים אחרים של Fallout הציעו בני לוויה כלבים, כמו רקס המוזרוגאס החדשהוחברות ה-CAMP הרובוטיות בFallout 76. למרות שאלו מחזיקים בקסם משלהם, אף אחד לא יכול לתפוס את המהות של Dogmeat.
סדרת הטלוויזיה Falloutאפילו עשה כבוד לכלב האייקוני, והציג את CX-404, מלינואה עם נאמנות בלתי מעורערת לאדונו (ולראשו הכרות). בעוד שגורלו המצער של אדונו משקף את המאבקים של בני לוויה האנושיים של Dogmeat לאורך הזיכיון, נראה שהכלב האבל רכש חבר חדש - The Ghoul - אשר, חובב כלבים בעצמו, קרא בחיבה CX-404 Dogmeat בסוף הפרק השביעי.
הפופולריות המתמשכת של Dogmeat היא עדות לקשר בין אדם לחיה, שיכול להיות חזק ביותר. הוא תזכורת מתמדת לחברות הבלתי מעורערת ולאהבה הבלתי מותנית שניתן למצוא אפילו בסביבות הקשות ביותר. אז בפעם הבאה שתצאו לארץ השממה, קחו רגע להעריך את בן לוויתכם הכלב, בין אם זה בשר ודם או ברגים, מעגלים, אומים ופלדה. אחרי הכל, לפעמים החבר הכי טוב שיכול להיות לך בהרפתקה הפוסט-אפוקליפטית שלך הוא Dogmeat ישן טוב.
האהבה העיקשת שלנו ל- Dogmeat חורגת מעבר למכניקת משחק פשוטה. זה פונה לחיבה אנושית בסיסית לכלבים שקיימת מחוץ לעולם האמיתי והסביבות הוירטואליות כאחד.
זה אולי נשמע מטופש, אבל בכל פעם ששיחקתי במשחק Fallout, Dogmeat פגע עמוק בתוכי, אולי עמוק יותר מכל בן לוויה אחר משחק וידאו. לאחר שגדלתי עם צל פרוותי קבוע לצידי, הקשר עם כלב הוא אחד שאני אוהב. ב-Fallout 4, הקשר הזה הרגיש נוקב במיוחד.
אחד מחבריי הכלבים, תערובת מרהיבה של 135 קילו הפירנאים והרועה הגרמני בשם Yeti, חצתה את גשר הקשת שנתיים לפני יציאת המשחק. הוא לא היה רק חיית מחמד; הוא היה איש סודי, המגן שלי והאהבה המוחלטת של חיי. כשפגשתי את Dogmeat לראשונה, גל של נוסטלגיה מרה-מתוקה שטף אותי.
כל ריח נאמן, כל נביחה נלהבת - לא יכולתי שלא לראות השתקפות של היטי שלי ברועה הגרמני המפוקסל. אפילו עכשיו, דמעה בורחת כשאני נזכר בחיוך המטופש שלו ובנאמנותו הבלתי מעורערת.
אבל החיים, כמו השממה, מוצאים דרך. היכנס למורטי, בן לוויתי הכלב הנוכחי. הוא מערבולת של אנרגיה, עקשנות ומספיק טמטום כדי להתחרות בכל נודד ביקום Fallout. מורטי לעולם לא יוכל להחליף את יטי, וגם לא הייתי רוצה שהוא יעשה זאת. הם לא תחליפים, רק פרקים נוספים בסיפור המתמשך של אהבתי לכלבים - כל אחד מהם הוא יצירה ייחודית שאין לה תחליף השוכנת בפינה מיוחדת בליבי.
אז כן, Dogmeat אולי עשוי מפיקסלים, אבל האהבה שהוא מעורר היא אמיתית. הוא תזכורת רבת עוצמה לכך שהקשר בין בני אדם לכלבים חורג מהפער הדיגיטלי. זה לא רק אודה ל- Dogmeat; זהו אודה לכל הכלבים, הווירטואליים והאמיתיים, שממלאים את חיינו באהבה ללא תנאים, נאמנות בלתי מעורערת, ומספיק נשיקות מטופשות כדי להמיס אפילו את לב השממה הקר ביותר.
