אתה מכיר את המשחקים האלה שאתה מאתחל, מבלה איתם בערך 20 דקות, ואז מבין 'אה שטויות'. זה תפס אותי'? זהושורדי ערפדים. אני מגיע למשחק הקטן והמרתק המבוסס על ספרייט כיצור ששקע יותר מ-1000 שעות ב"עקידת אייזק" על פני הפלטפורמות המרובות שבבעלותי אותו - סוג של גימפ כפייתי שמתארח במשחקים והשימושים האינסופיים האלה. זה כצורה של מדיטציה. אז, בשנייה ששדרגתי את פקעת השום הראשונה שלי והתחלתי להעיף סכינים לעבר המתים הפועמים, ידעתי שזה תפס אותי.
אבל אני גם בן 30, גר עם בן הזוג שלי, ויש לי אחריות. אז אני לא יכול פשוט לשבת במכנסיים, לטבול לחם בכל דבר יותר זורם מלחם, לשתות בירה ולשחק משחקים כל הלילה. יש לימה לעשות: להתרועע עם בן זוגי, לטייל עם הכלב, לראות חברים. אבל איך לעזאזל אני אמורה להשיג את כל שלימה לעשותנעשה וגם לסמן את כל 1200G שלשורדי ערפדיםבעוד שבוע? איך אני יכול לוודא שאני מתפרץ במשחק ופותח את כל הדמויות בזמן שאני רואה מי זוכה בסדרה הזו של Bake Off? לא חשבתי שיש פתרון נקי... עד ש-Xbox עצמה שלחה הודעת דחיפה לטלפון שלי.
"אל תשכח, דום," נאמר (אני מפרפרזה), "שאתה יכול לשחק מתי ובכל מקום שתרצה! יושבים על הביצה? בתור באסדה? סובל עוד אנקדוטה מהחבר הכי מילקטוסט שלך? הורד את אפליקציית Xbox Game Pass עכשיו, ושחק היכן שתרצה." אתה יודע מה עשיתי אחר כך? הורדתי את אפליקציית Xbox Game Pass, ומאז אני משחק איפה שבא לי.
אני לא חושב שבאמת שמתי לב למי זכה בבייק אוף; הייתי מעורב יותר מדי לוודא שפופה תוכל לפתח את הנשק שלה כשאהרוג את הבוס הבא. אני לא חושב שבאמת קלטתי את ההשפעה של דיאנה שהציתה את המערכת המלכותית ב"כתר"; הייתי מרוכז מדי בלוודא ש-lancet השעון שלי היה מספיק גבוה כדי לשרוד דקה מול ה-Reaper באזור העצם.
ואתה יודע את הדבר הכי טוב? כשחזרתי למשרד שלי לשחק במשחק כשהייתי צריך לעבוד (סליחה, בוס), הכל היה שם: כל השדרוגים שלי, כל הדמויות שלי, כל ההתקדמות שלי... הכל פשוט עבר את עצמו בקסם ל-Xbox Series X שלי. בלי לשאול שאלות. ואז, כשרציתי לשחק את המשחק ברכבת בדרך לבית של בן זוגי השני, הורדתי את המשחק למחשב הנייד שלי. ללא עלות נוספת. הנה אני, משתמש בגרסת ה-PC Vampire Survivors, בגרסת הענן ובגרסת ה-Xbox – ולא שילמתי על זה אגורה. השווה את זה ל-PlayStation 4 ל-PlayStation 5 (שם הפסדתי חצי מהמשחקים ששמרתי וכמעט הרסתי את החומרה שלי), וההבדל הוא לילה ויום.
שורדי ערפדים רק שם בשבילי. על כל מה שבבעלותי, הכל כחלק מהפונקציונליות של Game Pass. אם אני רוצה הפעלה מעורבת יותר, אני מפעיל את ה-Xbox ומשחק אותה על המסך הגדול. אם אני רוצה לשחק בו תוך כדי חצי תשומת לב לקווין מקלוד ב-Grand Designs, אני יכול לאתחל אותו בטלפון שלי ולשחק בו עם אחד ממשטחי ה-Xbox הפנויים שלי. אם אני רוצה לערוך מפגשי Quickfire בין פעילויות אחרות (כמו כתיבת כתבות חדשותיות...), זה מוכן להפעלה על המחשב שלי.
זה מדבר על קלות השימוש שמיקרוסופט מיצבה בבסיס הפילוסופיה שלה לאחרונה. למרות כל הצ'אט המסונן של יחסי ציבור שיש לחברה על 'הסרת מחסומי משחק', הסקרנות ההישרדותית הקטנה והסקרנית הזו היא שבאמת הוכיחה לי זאת, ולא כל אחת ממעצמות הכרטיסים הגדולות שלה, עתירות התקציב.
עוד כשטכנולוגיית הסטרימינג המתקדמת והמבוססת על ענן הוצגה בבריטניה, שיחקתי בו ב-Destiny 2: עבדתי בקנרי וורף (המקום היחיד בלונדון שתמך ב-5G, באותה תקופה) והייתי מתחיל לאתחל הגורל בטלפון שלי ביום שישי בשעה 17:00 כדי לגנוב את המטעמים של Xur. הטכנולוגיה אפילו לא הייתה מספיק טובה כדי לתמוך בזה, באותו זמן. עכשיו - כ-3 שנים מאוחר יותר - אני לא יכול להניח את הפיקסל המחורבן שלי, והכל בגלל שורדי הערפדים.
בטוח לומר, פנינת האינדי גרמה לי להבין עד כמה Xbox Game Pass Cloud Gaming הוא בעל ערך, עכשיו כשאני יכול להתאים אותו לחיים שלי, ואני לא אחזור.
