משחקנים מזדמנים ועד מקצועני ספורט, לכולם יש בעיה עם גוסטב קאנון.
Call of Duty WW2 הייתה אולי ההצלחה הגדולה ביותר של הזיכיון מזה שנים. הוא יושב בראש הטבלאות בעקביות מאז ההשקה,ביקורות היו חיוביות מאוד, ונראה שלמעט מאוד אנשים יש בעיות עם זה. ברור שהמעריצים קראו לעידן הג'טפאק שיגיע לסיומו, ועכשיו לאחר שזה קרה הם זורקים את תמיכתם מאחורי CoD WW2.
אבל למרות כל השבחים והרצון הטוב לקראת הערך האחרון בסדרה, יש שלילי אחד שמעורר הרבה ויכוחים, מהשחקנים היותר מזדמנים שמשחקים סיבוב או שניים בשבוע ועד לשחקנים המקצוענים שמתפרנסים מהמשחק. המפה של Gustav Cannon במשחק מרובה משתתפים היא אחת השנויות ביותר במחלוקת שהסדרה ראתה אי פעם, ועם רק תשע מפות מרובי משתתפים זמינות לכולם בעת ההשקה, רבים מרגישים מתוסכלים מהעיצוב המוזר שלה.
"המפה פשוט לא טובה", אומר ג'ון "קסוטי" ברונו, שחקן Call of Duty מקצועי של ארגון Lighting Pandas שהתחדש לאחרונה, שהגיע זה עתה בין 20 הראשונים ב-CWL Dallas, האירוע הראשון של עונת WW2. "אני אישית בכלל לא מעריץ של המפה הזו. על המפה מדברים מהרבה אנשים כמעט כבדיחה. בכל פעם שאני משחק במשחק פומבי ורואה את המפה הזו, אני פשוט עוזב את המשחק".
הסנטימנט הזה משותף לרבים מהשחקנים המקצוענים, יחד עם אלה שמשחקים בצורה סתמית יותר. זה לא יוצא דופן לראות מפה של גוסטב קנון מתחילה עם קבוצה אחת עם שחקן או שניים למטה, מכיוון שאנשים יתפטרו לעתים קרובות אם הם לא רוצים לשחק. אפילו באופן אנקדוטי, חבורה של ערימת השחקנים הרגילה שלי תאנקה או תעזוב כשזה יגיע לסיבוב, למרות שכששאלתי אותם למה הם עושים את זה, התגובה הטובה ביותר הייתה "כי זה לא בסדר". מוֹעִיל.
אם אפילו שחקנים מזדמנים שמים לב למפה ומתרחקים ממנה אז ברור שיש משהו, לכל הפחות, שונה במפה. במהלך השנים האחרונות צוותי המפתחים של Call of Duty שלטו באומנות של מפות שלוש נתיבים, ויש מעט מאוד אולפנים שיכולים להתאים להם מבחינת ביצוע רעיון העיצוב הזה. מפות אלו יציגו שלושה נתיבים עיקריים שיעברו מקצה אחד של המפה לקצה השני, לרוב נתיבים אלו יהיו די ישרים, עם מסדרונות קטנים יותר שיחברו ביניהם. תסתכל כמעט על כל מפת Call of Duty מהשנים האחרונות ותראה את הדפוס די מהר.
אבל גוסטב קאנון שונה. אפשר לטעון שעדיין יש לו פריסה דומה אם תסתכלו עליו מלמעלה, עם מבנים מסביב לחלק החיצוני של המפה והתותח באמצע, אבל השטחים ביניהם פתוחים לחלוטין. זה יוצר קווי ראייה שמתפרשים מקצה אחד של המפה לקצה השני, כלומר משחק לטווח ארוך הוא הטקטיקה היחידה בת קיימא רוב הזמן והשליטה בקווי הראייה האלה היא המפתח.
"כשחקן תחרותי, שרגיל למפות סימטריות עם שלוש מסלולים עם מבנה ברור ונזילות, זה לא כוס התה שלי", מסביר Ehsan "dReaL" Javed, שחקן מקצוען בספורט האלקטרוני של Brash ששיחק באליפות העולם של Call of Duty מוקדם יותר השנה. "יש עמדת כוח ברורה אחת של המפה ששתי הקבוצות משחקות עליה, שהיא התותח עצמו. זה הופך את התחומים וההיבטים האחרים של המפה ללא רלוונטיים. שלטו בתותח ואתם שולטים במפה, ובסופו של דבר מנצחים. כשהמפה כל כך ממוקדת בתכונה האחת הזו, זה רק לעתים נדירות מאוד כיף לשחק."
אמנם יש עוד כמה אזורים חזקים למקם את עצמך מסביב למפה, אבל זה באמת מרגיש כאילו התותח באמצע הוא הכול ונגמור הכל. אם אתה שם עם כל סוג של תיאום עם הצוות שלך, אין סיבה שלא תנצח, אלא אם כן אתה משחק במצבים אובייקטיביים מאלצים אותך לצאת מזה. הוא מוגן היטב, כלומר אלו בגובה פני הקרקע יתקשו לפגוע ביריות ישירות אלא אם אתה מחוץ לעמדה, ועם שני מסלולים עיקריים בלבד עד לפסגה, לא קשה להפיל את כל מי שרץ אליך. הוסף למפה ראייה רחבה שהיא נותנת לך תוכל לראות מדוע זה המיקום הטוב ביותר להיות בו.
כפי שבטח הייתם מצפים, המפה אינה משמשת כלל בתחרות מקצועית. מערכת החוקים של הליגה העולמית של Call of Duty מכתיבה אילו מפות ומצבים ישחקו ברמת העילית וגוסטב קאנון לא נראה בשום מקום. זה אפילו לא שינוי אחרון, כמעט מאז שהמקצוענים מהיום הראשון ידעו שזה יהיה המצב, ואפילו מנהל המשחק מייקל קונדרי התלוצץ על האפשרות לכלול אותו במאגר המפות בטוויטר. בעבר ראינו כמה מפות שנשארו בהתחלה מחוץ לבריכה שנוספו בהמשך העונה, אבל זה נראה מאוד לא סביר עבור גוסטב קאנון.
"אני לא מאמין שנראה את זה במשחק מקצועני מכיוון שזה לא מאפשר פלטפורמה לקבוצה הטובה יותר לנצח", אומר Javed. "עם מפה לא סימטרית [כמו גוסטב קנון], זה מספק מידה של אקראיות. על ידי שמירה על שלושת הנתיבים והסימטריה היא שומרת על משתנים הוגנים ככל האפשר כדי לספק פלטפורמה להדגים את פער המיומנויות בין צוותים."
זה היה צעד אמיץ מ-Sledgehammer לנסות משהו כזה, במיוחד כשמלחמת העולם השנייה הושקה עם ספירת המפות הנמוכה ביותר מזה שנים. עם זאת, עם סיום עידן ה-Jetpack זה היה קצת מרענן לפחות לראות אותם מנסים דברים חדשים גם אם זה לא עבד בצורה מדהימה לפי רוב החשבונות.
מעניין, למרות שהמפה שונה מאוד, יש לה כמה קווי דמיון לכמה מפות משלוש השנים האחרונות. עם אפשרויות התנועה המתקדמות הרבה מפות ב-Advanced Warfare, Black Ops III ו-Infinite Warfare הציגו אזורים פתוחים גדולים יותר עם הרבה יותר אנכיות, מה שבעצם מתאר הכל על Gustav Cannon. למרות זאת, המפה הזו עדיין הייתה מוכרת קשה אז.
"אני אישית לא חושב שמפה כזו יכלה לעבוד גם בעידן חבילת הסילון", אומר ברונו. "זה ישחק טוב יותר עם חבילות סילון, אבל זה עדיין לא יהיה טוב."
נראה שלרוב עיצוב המפה החדש הזה פספס את המטרה בצורה משמעותית למדי. שחקנים מקצוענים שונאים את המפה עם תשוקה ושחקנים מזדמנים אפילו יותר, כולל אני, לא אוהבים לשחק בה. זה לא אומר שזה כישלון מוחלט, מדי פעם תהיה לך התאמה מצוינת על המפה, וזה בהחלט שינוי קצב מהמפות הקטנות יותר ברבעון, אבל אולי היה עדיף שתהיה לך מפה סטנדרטית יותר ב הסיבוב עם רק תשעה זמינים.
גוסטב קאנון נידון לכאורה להיות הילד הבעייתי של מאגר המפות של מלחמת העולם השנייה. זו תהיה הפתעה עצומה לראות אותו משחק תחרותי השנה וזה יהיה נס קטן אם כולם יחליטו פתאום שזו המפה האהובה עליהם. זה בהחלט משנה את התחושה של מרובה המשתתפים Call of Duty שכולנו מכירים ואוהבים, אבל זה עושה את זה באופן שהופך אותו פחות כיף לשחק כמעט לכולם, אולי היוצא מן הכלל היחיד הוא אלה שמנסים להגיע ל-360 חוצה מפה ללא היקפים עם צלפים. זה היה מהלך אמיץ שאולי לא ממש עבד כמתוכנן עבור Sledgehammer, שלא ענה לבקשת הראיון שלנו בזמן לפרסום, אבל אחד שנדמה שרובם מקווים שלא יחזור על עצמו בהמשך הקו.
"אני בכלל לא מעריץ של המפה אז באופן אישי אני מעדיף לא לראות עוד מפה כזו", אומר ברונו. "המפה פתוחה מדי וברגע שאתה מקבל שליטה על הרכבת האמצעית המשחק נגמר. בעצם אין שום דבר שאתה יכול להוסיף כדי אפילו להפוך אותו הגון. המפה היא פשוט לא מפת Call of Duty."
