במהלך סוף השבוע, אמרתי משהו לחבר שגיבש את תהליך המחשבה שלי סביב Tales of Arise, הערך האחרון בסדרת משחקי התפקידים בת ה-26 של Namco. אמרתי שאם זה היה משחק Final Fantasy, כנראה היה לו קבלת ביקורת בשמיים ומוכר עשרה מיליון עותקים.
ההכרזה הייתה היפרבולית, אבל כפי שקורה לעתים קרובות, במרכזה יש גרעין חד כתער של אמת. Tales of Arise אולי מבחינה טכנית לא באמת הכי טוב בסדרה - זה לא ממש האהוב עליי - אבל זה בהחלט אחד ממשחקי ה-RPG היפניים הטובים והנגישים ביותר בשנים האחרונות - אם כי המערכות שהופכות אותו לידידותי למתחילים גם לא. כבד מדי, כלומר יש כאן הרבה בשביל הידיים הוותיקות של הסדרה ליהנות. בעיקרון, זה מפותח כמעט בצורה מושלמת.
במובנים מסוימים, Arise מרגיש מזכיר משחקים מתקופת הזהב של משחקי ה-RPG היפניים, ובכך אני מתכוון לעידן ההוא במהלך הקצה האחורי של חיי ה-Super NES ובתחילת חייה של הפלייסטיישן. אני אומר את זה במיוחד כי הוא פורס בשמחה כמה מאותם טרופים שהיו נפוצים בתקופה ההיא אבל נחשבים קצת עייפים עכשיו, כמו גיבור אמנזה שנסחף למהפכה. אבל זה גם מזכיר לי את המשחקים האלה בדרכים אחרות ועדינות יותר, כמו איך למרות שמככבים חבורה של נערים ונערות יפים באנימה ארכיטיפית, יש לו הרבה מה לומר על נושאים רציניים. חלק גדול מהמשחק מושקע בהרהורים בנושאים כמו דיכוי ממשלתי, עבדות ועלות המהפכה. זה מזכיר לי קצת את תור הזהב של הז'אנר.
אולי בגלל הנושאים הגדולים האלה Arise מאמצת הבדל אחד מסוים בנרטיב שלה מאשר ערכים אחרים - היא מתמקדת יותר בתמונה הרחבה יותר מאשר ביחידים. בגלל זה מצאתי את הקאסט אולי קצת לא מפותח בהשוואה לנורמה של הסדרה. במקום זאת, ההתמקדות היא בתכסיסים של העלילה הגדולה יותר, שבה אתה מתמודד עם סיפורים על פני חמישה אזורים ייחודיים בעולם, שכולם קשורים זה לזה בצורה מסודרת על ידי אותם נושאים כלליים.
איך מצליחים להצית את אש המהפכה? ובכן, זה קורה באותו אופן שבעצם כל JRPG מתקדם - דרך סדרה של קרבות מתגברים נגד מפלצות ועושי רשעים. כשאומרים 'RPG יפני', אנשים נוטים לחשוב על משחקים מבוססי תורות קלאסיים - אבל Tales of Arise היה למעשה אחד הכותרים הראשונים בז'אנר שאימצו באמת קרב אקשן, והתנסו בפעולה בזמן אמת שהייתה למעשה בהשראת משחקי לחימה בתקופה שבה Final Fantasy הסתפקה במערכת ה-Active Time Battle המבוססת על מהירות משתנה אך עדיין מבוססת-תור.
Arise עדיין מבצע מספר שינויים חכמים כדי לפתוח את הקרבות ולגרום להם להרגיש אפילו יותר דינמיים, בעיקר על ידי מתן שליטה ישירה לשחקן על תנועת הדמות. הרבה שינויים ושיפורים עדינים מסתכמים כדי לספק את מה שהייתי אומר היא מערכת הקרב החזקה ביותר של Tales מזה שנים, ואחת ממערכות הקרב הטובות ביותר של RPG פעולה מיפן, שם למעלה עם Final Fantasy 7 Remake.
אתה שולט רק בדמות אחת בכל פעם, אבל אתה יכול להחליף גם את חברי המפלגה וגם את הדמות הנשלטת תוך כדי תנועה לפי הצורך. חברי מפלגה אחרים נשלטים על ידי AI, אשר יכול להיות מותאם על ידי השחקן עם מגוון פקודות פשוטות בסגנון תכנות, שבהן אתה יכול להגדיר פעולות קרב מסוימות על ידי בעלי ברית שלך בתגובה לתנאי קרב ספציפיים. יש כאן הרבה עומק, מכיוון שיש הרבה חברי מפלגה ואתה מתגלגל בקבוצה גדולה של שישה, כלומר אתה יכול ליצור יצירות מסיבה מעניינות שנותנות לך יכולות מאוד ספציפיות.
למעשה הייתי אומר שניהול בעלות ברית שלך ובניית מפלגה שתעשה מה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, זה המקום שבו נמצא חלק מהמערכת המספקת ביותר של הקרב. אם כי, למען ההגינות, אין דבר מספק יותר מאשר לשחרר כמה מהמהלכים המיוחדים יותר של המשחק, הידועים בסדרה הזו בשם Artes, ולראות אותם מאירים את המסך ואת האויבים. הם נראים מרהיבים.
כל המשחק כן, למעשה. כמו בסיפור, נראה שהוויזואליה קצת יותר ממוקדת ב'תמונה הגדולה', אבל זה לא דבר רע. דגמי הדמויות בסדר - אקספרסיביים ומעוררים את מי האנשים האלה - אבל כוכב התוכנית הוא העולם עצמו. מסביב לכל פינה יש נוף חדש ומדהים שכדאי להעריך, ובכל קרב תפעיל אומנות שהן יפות כמו שהן הרסניות. המוזיקה, מאת מלחין סדרת Tales Motoi Sakuraba (שגם הלחין אתנשמות אפלותמשחקים, אגב), יפה באותה מידה.
בעיקרון, אני אוהב את זה. זה המשחק Tales הכי טוב מזה הרבה מאוד זמן, והמושקע ביותר שהרגשתי ב-RPG יפני עם תקציב גדול מזה זמן רב - חוץ מ-Dragon Quest 11 ו-FF7 Remake, משחקים ענקיים שמכילים הרבה מאוד נוספים. מטען רגשי שבוודאי עזר לאופן שבו תפסתי אותם. Tales of Arise לא מרוויח באותה צורה, שכן למרות שאני אוהב את Tales, אני לא מתקרב לחובבי סדרה - והיא, כמובן, מנותקת לחלוטין משאר הסדרה, כמסורת. בסופו של דבר זה פשוט משחק טוב. אנשים שאוהבים את הז'אנר צריכים לסמן את זה כמשחק חובה, אבל מעריצים שאבדו או כאלה שמעולם לא ממש התעסקו בז'אנר יכולים למצוא שזה זה שמושך אותם פנימה. זה מצוין.
