שבע מחשבות מ-PSX 2016

מאמר זה הופיע לראשונה ב-USgamer, פרסום שותף של VG247. חלק מהתוכן, כמו מאמר זה, הועבר ל-VG247 לדורות הבאים לאחר סגירתו של USgamer - אך הוא לא נערך או נבדק עוד על ידי צוות VG247.

תורים ארוכים כבר נוצרו במרכז הכנסים של אנהיים כשהגעתי ל-PSX ביום ראשון. מעריצים שלבשו חולצות טריקו למשחקים, חולצות סטילרס וחליפת הפרווה המוזרה חיכו בסבלנות לשחק כמה משחקים, ואולי לקבל הצצה למה ש-2017 עשויה להציע לפלייסטיישן.

כעת בשנה השלישית שלה, PSX הוא לכאורה מפגש קהילתי וחלון ראווה לשנה הקרובה - מעין מיני-E3 פוגש את PAX. פלייסטיישן מעולם לא פקדה את המסירות הפנאטית של, נניח, נינטנדו, אבל הקהל היה מאוד נרגש לבדוקאופק אפס שחר, נסה את ה-PlayStation VR, וראה על הבמה פרצופים מוכרים כמו נשיא סוני של אולפני העולם, שוהיי יושידה. חשוב מכך, הם היו שם כדי לראות כל מה שסוני צריכה למכור להם. ייתכן שהשנה הזו כמעט נגמרה (ותודה לאל); אבל בתנופה המתמדת של מכונת ההייפ של משחקי הווידאו, אף פעם לא מוקדם מדי להתרגש לקראת השנה הבאה.

הגעתי בעקבות הנאום המרכזי של סוני מוכן לשחק כמה משחקים; וכפי שהבטחתי בטוויטר, יש לי מחשבות. הנה מה שקפץ לי בהופעה של השנה.

1. לטוב ולרע, Last of Us: Part II יהיה המימוש המושלם של משחק טריפל מודרני

צייצתי כמה דברים קשים על Last of Us בעקבות ההכרזה על סרט ההמשך, שאיחר להגיע וככל הנראה הגיע.

אוקיי, תן ​​לי להיות ברור: אני לא שונא את Last of Us. למעשה, יש לי הערצה רבה לליטוש יוצא הדופן שלו, חוסר היכולת המוזרה של הפטריות זומבים לראות את בעלי ברית המעבד שלך למרות זאת. זה פשוט במקרה מותחן זומבים פוסט-אפוקליפטי, שהוא טריטוריה שכוסתה בצורה ממצה על ידי... ובכן... הכל. אולי זה מזלזל יתר על המידה באומנות המצוינת באמת שלו, שכוללת כמה רגעים בודדים ממש חזקים (הפתיחה עולה על הדעת), אבל זה גם מדבר על איך הפכה פיתוח שובר קופות שולל סיכונים. ולמען האמת, זה משאיר אותי קר.

עם זאת, אני יודע שאני במיעוט, ו-Last of Us 2 יהיה בהחלט אחד המשחקים הגדולים של 2018 (או בכל פעם שהוא ישוחרר בסופו של דבר). אתה יכול אפילו לטעון שזה יותר חשוב מלֹא נִחקָר, המשיכה ההמונית של הסביבה הפוסט-אפוקליפטית שלה המאפילה על הרפתקאות הג'ונגל של ניית'ן דרייק. זה ללא ספק יהיה יפה; ובהעברת הפרספקטיבה לאלי, הילדה הצעירה ששימשה כמחלקה של ג'ואל במשחק הראשון, Naughty Dog רומזתהמשחק השני יהיה אפילו יותר אפל מהראשון. "זה הסיפור הוא על שנאה, דרך אלי הפעם", אמר הבמאי ניל דרוקמן בפאנל של PSX.

הפניית אור הזרקורים לאלי מבוגרת היא מהלך טוב, ו- Naughty Dog ללא ספק למד כמה טריקים בארבע השנים שחלפו מאז יציאת המקור. המשימה הגדולה ביותר תהיה לנעוץ את הגרעין הרגשי, שלדעתי הרגיש קצת חלול ומאולץ במשחק הראשון. תעשה את זה, ויהיה להם משחק בשווי השבחים שבהכרח יועיפו עליו.

2. נראה שב-2017 יהיה חסר משחק של Soulsborne

אני ניבאתי את זהבדם2 יופיע ב-PSX 2016, חלקית בגלל שסדרת Soulsborne של From Software הפכה לסדרה שנתית, וחלקית בגלל שסוני תאהב ללא ספק רוצח בלעדי ללכת רגל אל רגל עם Project Scorpio וה-Nintendo Switch. אבל Bloodborne 2 לא נראה בשום מקום, מה שמרמז שמשחקי Soulsborne ייקחו הפסקה לראשונה מאז 2013.

זה כנראה לטובה. בעוד שמשחקי Soulsborne פופולריים כתמיד, הסדרה נמצאת בסיכון לחשיפת יתר, ועדויות אחרונות מצביעות על כך שהיוצר Hidetaka Miyazaki נמצא על סף שריפה. עם זה, Bloodborne 2 כנראה לא ייחשף עד ל-E3 2017 לכל המוקדם ביותר, מה שייתן להייפ זמן לבנות מחדש.

כמובן, ההייפ של Bloodborne 2 יהיה חזק לא משנה מתי הוא יוצא. ה-Bloodborne המקורי זוכה להערכה רבה על ידי הפאנדום, ומעמדו רק גדל מאז יציאתו היחידה. הציפיות להמשך יהיו גבוהות, ושתיהן מ-From Software יקבלו את הזמן כדי לעשות את זה נכון. אז שוב, מי יודע לאן Miyazaki ו-From Software יקפוץ בשלב הבא. מישהו מתרגש לעוד Core Armoured?

3. MLB מצב הרטרו של Show 17 הוא קריצה נעימה לימי קן גריפי ג'וניור מציג את המייג'ור ליג בייסבול

לעתים קרובות תשמעו אוהדי ספורט מזדמנים אומרים, "הלוואי והיינו יכולים לחזור לימים שבהם ניתן היה לשחק במשחקי ספורט", לפני שתתקשרו חזרה ל-NHL 94, NBA Jam ו-Tecmo Bowl. מצב הרטרו של MLB The Show 17 הוא הומאז' לאותם ימים; ולמרות שזה אולי לא הרבה יותר מחידוש, זו תוספת מהנה.

MLB The Show 17 יציג, כמובן, את Ken Griffey Jr. על הכריכה שלו, ויעניק משקל נוסף למצב הרטרו החדש. גריפי כיכב בצורה מפורסמת בסרט הסופר נינטנדו Ken Griffey Jr. Presents Major League Baseball, שהציג שחקנים משובחים ומשחק פשוט אך מהנה, והוא זכור לטובה על ידי חובבי בייסבול של משחקי וידאו. ואכן, נראה שמצב רטרו תוכנן במפורש כקריאת ראש למשחק הזה, אם כי ראמון ראסל של סוני סן דייגו הקפיד לומר שזה היה הומאז' למשחקי בייסבול רטרו רבים. הטקסט שלו הוא בהחלט ישר מימי ה-SNES.

המשחק פשוט בקיצוניות: הכל נשלט באמצעות כפתור ה-X, וניתן להשפיע על מגרשים ברגע שהם עוזבים את היד של הכד (נשמע מוכר, מעריצי SNES?) זה קצת מוזר לראות את כל זה מול ה-MLB המודרני. הצג מנוע, אבל סוני סן דייגו עשויה לכלול פילטרים גרפיים שגורמים לו להיראות נאמן עוד יותר למראה והתחושה של משחק בייסבול קלאסי. אם הם יעשו זאת, הם באמת יעברו על משהו מיוחד.

זו לא הפעם הראשונה ש-Sim ספורט שואל מעברו, כמובן. לרגל חגיגות 20 שנה להיווסדה, NHL 14 כלל מצב NHL 94 עם משטח החלקה בעל מראה אותנטי, לשמחתם של המעריצים. אבל ל-MLB The Show יש שאיפות הרבה יותר גדולות מ-NHL 14, שהיה מהדורה של סוף הדור שרצה למלא פער שחרור. בהצבת קן גריפי ג'וניור על הכריכה, סוני סן דייגו מזכירה לכאורה את NBA 2K11, שזכור כאחד ממשחקי הספורט הגדולים בכל הזמנים. ראסל לא אמר אם תהיה תכונה דומה לאתגרי ג'ורדן של המשחק ההוא ב-MLB The Show 17, אבל הוא אמר שדמותו של גריפי ינוצל בדרכים מעניינות ובלתי צפויות, מה שמציע תקווה שהוא לא יהיה סתם כרטיס שושלת יהלומים.

בלי קשר, נראה שה-MLB The Show הנחשב על סף כניסה מיוחד באמת. מצב הרטרו הוא רק קצה הקרחון.

4. Dreadnought טוב מהצפוי בקונסולה

גלגלתי את עיניי קצת כשראיתי שאחד מה"משחקים הבלתי מוכרזים" של PSX הוא נמל של דרדנוט: משחק ספינת הבירה מרובה המשתתפים שנמצאת כרגע בגרסת בטא במחשב. לא שיש לי משהו נגד Dreadnought במיוחד, אבל אני נוטה לחשוד ביציאות חופשיות לקונסולות, והיו לי ספקות שהמכניקה תתורגם לבקר. תארו לעצמכם את ההפתעה שלי כשגיליתי שזה לא רק נראה די טוב בקונסולה, אלא למעשה משחק טוב יותר עם בקר מאשר עכבר ומקלדת.

כמו בגרסת ה-PC, Dreadnought שם אותך בשליטה על ספינת כוכבים בקרב רב משתתפים בין צוות מול צוות. הספינות נעות בין קורבטות זריזות ועד דרדנוטס ענקיים, ולכולן יש חוזקות, חולשות וכלי נשק אינדיבידואליים. משחק בתור דרדנוט, אתה ענק, משוריין בכבדות, ומסוגל לירות נחילי טילים עצומים, אבל אתה גם מטרה ענקית, כלומר, חברי הצוות שלך צריכים לעבוד קשה כדי לשמור אותך בחיים. הספינות האיטיות יכולות להיות קצת מתסכלות לשלוט לפעמים, אבל חוץ מזה זה שילוב די טוב של מיומנויות, טקטיקות ועבודת צוות.

להפתעתי, הכל מתורגם די יפה לקונסולה, שממפה את פקודות ההתקפה לכפתורי הפנים של הבקר ואת המגנים למשטח המגע. השידוך הוא מהיר וללא כאבים, ולא התקשיתי לתמרן בשדה הקרב ולסייע לבעלי בריתי. זה מרגיש כל כך טוב שלמעשה אני חושב שה-PS4 תהיה הקונסולה המועדפת עליי ל-Dreadnought, גם אם הגרפיקה תקבל מכה קלה (אבל רק קלה).

כפי שכולכם יודעים, אני פראייר לספינות חלל, מה שמכניס אותי מאוד לשוק היעד של דרדנוט. עם זאת, עד לנקודה זו, היססתי לקפוץ פנימה כי אני לא באמת רוצה לעבור את הטרחה של התקנת זה במחשב שלי (כן, אני עצלן). אבל עכשיו, כשהיא מוגדרת לקונסולה, מחסום הכניסה נראה נמוך מתמיד. חפש ש-Dreadnought יהיה להיט התגנבות ב-2017.

5. Ace Combat 7 מדגיש גם את החוזקות וגם החולשות של ה-PlayStation VR

סוף סוף יצא לי לשחק ב-Ace Combat 7 בפלייסטיישן VR בזמן שהייתי ב-PSX, וזה היה... בסדר. זה הזכיר לי את הטוב והרע של VR במצבו הנוכחי: תחושת הטבילה שלו יכולה להיות מדהימה, אבל הוויזואליה המטושטשת לעתים קרובות פוגעת בחוויה לאין שיעור.

שלא כמו EVE Valkyrie, Ace Combat 7 מתרחש על כדור הארץ, כך שהוא לא יכול להסתתר מאחורי חשכת החלל. ככזה, כשאתה מושך את האוזניות ומסתכל סביב נושאת המטוסים בפעם הראשונה, אתה פשוט מוצף בפיקסלים ענקיים. למעשה, הרגשתי כאילו אני בתוך משחק של Afterburner, שהיה מסודר, אבל לא בהכרח האפקט שבנדאי נמקו ניסתה להשיג.

אבל ברגע שאתה באוויר, הבעיות האלה לרוב נופלות. כמו ב-EVE Valkyrie ו-Elite Dangerous, אתה יכול להסתכל מסביב לתא הטייס ולעקוב ויזואלית אחר מטוסי אויב מעל ומסביבך, וזה מחליף משחק אמיתי באיך שהוא גורם להכל להרגישכָּךהרבה יותר אמיתי. זה גורם לי לרצות משחק X-wing אמיתי של VRכל כך גרוע.

כמובן, זה Ace Combat, אז זה בעצם משחק X-wing שמתחזה לסימ טיסה. מכונאי הטיסה סלחנים באופן קיצוני - אין צורך לדאוג מהתקלות או משהו כזה - ואתה מקבל עשרות טילים להעיף לעבר מטוסי האויב. אבל ככה הסדרה תמיד הייתה, וזה די מגניב לשחק סים טיסה קלאסי בסביבה VR. אני רק מצפה ליום שבו משחקי VR כבר לא נראים כאילו הם תקועים ב-PS1.

6. כמה מחשבות מהירות על קריינות באנגלית של Persona 5

קיבלתי את המבט האמיתי הראשון שליפרסונה 5הלוקליזציה האנגלית של PSX, ועד כה זה נראה בערך שווה לקורס מבחינת לוקליזציות של Atlus, כלומר זה טוב מאוד. באופן מעניין, ההוקרה עדיין שם, אבל נראה כאילו פרסונה 5 באמת הפחיתה אותם, רק מדי פעם שחררה "-קון" או "-סאן" לשיחה. הדיבורים הם בדרך כלל פרסונה באופן שהם אנרגטיים ומוגזמים, אבל מפסיקים להיות צ'יזיים לגמרי. מבין הקולות, אן טקאמאקי הייתה כנראה האהובה עלי, ולמעשה הכה מגוון רחב של תווים תוך הגדרת אישיות הדמות בשלב מוקדם. אני אשמור על שיקול דעת לגבי שאר השחקנים, אבל זה לא נראה בלתי נשכח כמו אלה של פרסונה 3 או 4. אז שוב, יכול להיות שפשוט לא התרגלתי אליהם עדיין.

הסצנה שראיתי התרחשה בשלב מוקדם של המשחק, ועקבה אחרי הגיבור וחברו ריוג'י כשהם הביאו את אן לחיק. כפי שכתבתי בעבר, פרסונה 5 מדהימה לחלוטין, מה שנזכרתי בו בכל מעבר תפריט ומסך טעינה. האמנים של פרסונה 5 לא מבזבזים אף רגע, והתוצאה סוחפת, אבל גם מענגת ומקסימה. חבל שזה מתעכב עד אפריל; אבל כמי שבאופן כללי מעדיף את צוות הקול היפני, אני מעריך את הרצועה בשפה המקורית, שככל הנראה הייתה נושא להתנצחויות פנימיות מצד אטלוס. אני לא חושב שאני צריך להגיד שאני מתרגש לקראת פרסונה 5: זה די נתון. אני פשוט מוכן שזה כבר יצא.

7. קשה לומר איך תראה 2017 לפלייסטיישן

PSX תופסת מקום מעניין בלוח השנה: זה לכאורה אירוע מעריצים, אבל הוא קיים גם כפלטפורמה להכרזות גדולות, כמו גם כדי להגביר את לוח המשחקים האביבי. אבל בהליכתי ברצפת התצוגה, שהציגה בעיקר משחקים שכבר ראיתי, מצאתי את עצמי תוהה איך תראה 2017 עבור פלייסטיישן.

סוני שלחה את ה-PlayStation VR ואת ה-PlayStation 4 Pro ב-2016: שני חלקי חומרה עיקריים שהיו ממוקמים לכאורה כדי לנצח את מיקרוסופט ונינטנדו לשוק. עכשיו כשהם יוצאים, חובה על סוני לשחרר משחקים שיגדילו את שתי הפלטפורמות הללו ויהפכו אותן לנחשקות יותר, במיוחד כשניינטנדו מוציאה את ה-Switch ומיקרוסופט מכינה את פרויקט עקרב. לא ממש ראיתי סוגים כאלה של משחקים ב-PSX, שהיה כבד על משחקי VR, אינדי ו-HD מהשורה השנייה.

אבל זה לא אומר שהשנה הבאה תהיה חלשה. Horizon Zero Dawn יצרה בצדק הרבה הייפ, ונראה שהוא מנצל את מלוא היתרונות של מה שיש ל-PS4 Pro להציע. Persona 5 הוא עוד אקסקלוסיבי כבד שצפוי להופיע במחצית הראשונה של השנה. בהתאם לאופן שבו הדברים מתנערים, 2017 עשויה לראות גם את יציאתו של God of War החדש ואת הפרק הראשון של הגרסה המחודשת של Final Fantasy VII.

כל זה אומר שסוני תהיה בסדר. ה-PS4 היה ללא ספק המנצח הגדול של הדור הזה, והוא ימשיך להרוויח מהבסיס החזק שלו לעתיד הנראה לעין. אבל הכותרות של השנה הבאה יעברו כמעט בוודאות לנינטנדו ולמיקרוסופט; ומחוץ ל-PSVR מעודכן, קשה לומר מה עשוי להיות הצעד הבא של סוני. אולי השנה הבאה תספק כמה תשובות, אבל סביר יותר שסוני תבחר לעמוד לטפוח בזמן שהם מכינים את הצעד הבא שלהם.