אחד ממשחקי ה-RPG הגדולים ביותר בזיכרון האחרון נמצא כעת במחשב - וזה יציאה מעולה.
פרסונה 4 זהובההוא משחק טוב מאוד. הגרסה המורחבת והמורחבת של אחד ממשחקי התפקידים היפניים האהובים ביותר בעידן הפלייסטיישן 2, היא מחליפה קסם חסר דאגות המותאם בצורה מושלמת לפעילויות של השחקן, ומעביר את ימיך בפרבר יפני מנומנם.
למי שהגיע לסדרה עםגם Persona 5 המעולה, כאן הכי שונה קודמו. היכן ש-P5 עוסק בסגנון חלקלק והצגה חדה כתער בתוך ההמולה של טוקיו, P4G הוא משחק רך יותר בכל רחבי הלוח. איפה שאתה מרגיש שאתה יכול לחתוך את עצמך על הקצה המכוון של P5, ל-P4 יש קצוות מעוגלים מטושטשים שהופכים אותו לתענוג סתמי לטיפול.
ההבדל הזה במרקם ובטון נובע בחלקו מהבדל בסיפור המסופר, אבל זה גם תלוי בעיצוב המשחק בפועל.פרסונה 5הייתה התקוממות, הסדרה תבעה תביעה אגרסיבית לכס המלכות כמלך משחקי ה-RPG היפניים. P4 הוא ההתחלה לכך: ביטוי מושלם של פרסונה לפני כן, משחק שידע את הנישה שלו ואת המגבלות הטבועות בו.
חלק מהדברים, באופן טבעי, הם מרכיב עיקרי בפרסונה ונשארים ללא שינוי. מוזיקה קליטה גורמת לך לזמזם בשקט ולהקיש ברגל, בזמן שדמויות חביבות וחביבות מתלוצצות זו על זו בדרכים מהנות. אבל אולי הכי מרגש לגביפרסונה 4הוא ההסתכלות שלו על חבל הסדרה של השילוב בין המזימות הארציות של חיי בית הספר התיכון וסיפור פנטסטי של גיבורי RPG מצילי עולם.
פרסונה 4 היא בת שתים עשרה בחודש הבא. הגרסה המשופרת של Vita בלבד, שעליה מבוססת יציאת המחשב, צעירה בארבע שנים. שתי הגרסאות הן משחקים שמראים את גילן, אבל זה רק טבעי. יותר נתחים של פרסונה 4 עוברים ללא קריינות מיורשו. המבוכים הם מבוכים שנוצרו באקראי של חדרים קופסתיים ומסדרונות צרים במקום חללים ספציפיים המעוצבים בצורה מורכבת. האנימציה בכנות היא לעתים קרובות פשטנית - אבל שום דבר מזה לא משנה.
זה המקום שבו פרסונה 4 גולדן יכולה לשחק על הקסם שהוזכר קודם לכן, להשתמש בו בפארליי כדי להסתדר עם החסרונות שלו. אפילו ב-2008, פרסונה 4 היה קצת מיושן - Final Fantasy 10 היה לפני שבע שנים, ואפילו Oblivion יצא שנתיים קודם לכן - אבל כל זה לא היה חשוב. פרסונה 4 הייתה פשוט מיוחדת.
גם כאן יציאת המחשב מוצלחת מאוד. הוא כולל טקסטורות חדות יותר ופרטים משופרים (הופתעתי לראות שבמכונית של דוג'ימה כתוב בעצם 'לנד רובר' על מכסה המנוע - נא לא לתבוע), אבל שום דבר מהיופי והפשטות של המשחק המקורי לא אבד בזה. הוא מצליח במשימת הרימאסטר האולטימטיבית: להופיע כפי שאתה זוכר את זה ולא איך שזה היה בפועל.
יש שיפורים מעבר למרקמים ברזולוציה גבוהה יותר, כמובן. אתה יכול להעלות את הרזולוציה - למרות שלא הצלחתי להגיע ל-4K, כשהמבנה ששיחקתי הגיע ל-1440p. זה גם אומר שמצגת 16:9 מלאה נתמכת - שינוי חשוב ומבורך מהגרסה הקודמת ללא כף יד. גם קצב הפריימים לא נעול. הגדרות הגרפיקה בסיסיות מעבר לזה, אבל מדובר במשחק בן עשור - לא צריך 18 הגדרות שונות עבור צללים ותאורה.
יש גם Steam Achievements וכרטיסי מסחר, הן ביפנית והן בשפה האנגלית, ותמיכה בטקסט עבור אנגלית, יפנית, קוריאנית וסינית מסורתית.
זוהי חבילה עם כל התכונות, ויציאה טובה. בשני המבוכים ששיחקתי בהם עד כה זה מתנהל בצורה חלקה, ונראה שהנרטיב של כנופיית תעלומת הרצח בסגנון סקובי דו של המשחק בדרך כלל מחזיק מעמד בצורה מדהימה בסטנדרטים של סיפורי התבגרות RPG יפניים.
זהו אחד הטובים בז'אנר, וכל הקסם הזה נשאר על כנו למעלה מעשור לאחר מכן. מה שמעניין, אולי, הוא שהוויכוח הגדול ביותר לגבי החסרונות הפוטנציאליים של המשחק הזה מתרכז סביב הגרסה הזו. פרסונה 4 הייתה בקצב טוב להפליא, אם כי היא התעלתה מעט על קבלת הפנים שלה - ואז התוספות הזהובות לוויטה ריפדו אותה עוד יותר. תמיד הרגשתי שה-P4 המקורי עדיף על P4G מסיבה זו, אבל שניהם קלאסיים, ואני אקח את מה שאני יכול להשיג - והיי, במחשב האישי, אולי יופיע מוד של דה-גולןיזציה. בלי קשר, זהו משחק חובה לאוהבי RPG יפניים.
המחיר נכון, גם 19.99$ למהדורה הרגילה, ועוד 5$ למהדורת דלוקס. עם זאת, אולי הכי חשוב זה שמשחרר את סדרת פרסונה. Yakuza, עוד סדרה של Sega, טבלה את הבוהן בשוק המחשבים האישיים ולא הסתכלה לאחור - ובתקווה שסדרת Persona הולכת בעקבותיה. פרסונה 3 FES ופרסונה 5 רויאלהַבָּא? כן, בבקשה.
