Onimusha: Warlords יצא היום, אבל כנראה שלא הבנת את זה.
בעוד שהיכולת השיווקית של Capcom מתמקדת באספקהגרסה מחודשת של Resident Evil 2ו-Devil May Cry 5, Onimusha: Warlords נמצא בפריפריה, נארוטו פועל על קונסולות מודרניות ומחשב אישי עם נקודת מחיר של 15.99 פאונד.
Warlords מתגאה במגוון שיפורים: גרפיקת HD, תמיכה במסך רחב, גביעים והישגים, פסקול רענן ויכולת לעבור מבקרות הטנק הקלאסיות למערכת קלט אנלוגית. כל זה אומר שזה המשחק שאתה זוכר, כמעט בדיוק כפי שאתה זוכר אותו. זו קאפקום שמוציאה את החכה שלה כדי לראות מי עדיין רוצה לנשנש את 8 מיליון הסדרה שלה שנמכרת.
המשחק התחיל במקור בתור טוויסט עלResident Evilנוסחה - אולי אתה נינג'ה, אבל אתה אוהב את עשבי התיבול הירוקים הנותנים בריאות כמו ליאון קנדי וסנופ דוג. אבל קרב תגרה תופס את אור הזרקורים כאן, יחד עם מעט פתרון חידות וחקירה סגורה.
זה מפתיע עד כמה זה עדיין נהדר, חוץ משחק קול, סיפור וקטעים. משחק החרב הוא פשוט אך מצריך משחק טקטי, המבקש ממך לחסום ולהתחמק מהתקפות נכנסות, לשחרר תנועות חרב על אויבים ולהדביק אויבים שנפלו לנזק נוסף. אם אתה מתזמן התקפה בדיוק בזמן שאויב פוגע, אתה מבצע תנופה מהירה כלפי מעלה, ומסיים אותם בפרוסה אחת, נוצצת. זה כמעט בלתי אפשרי לתזמן, אבל זה קורה מדי פעם במקרה, מוסיף אלמנט אקראי מספק למפגשים וגורם לך להרגיש מדהים בתהליך.
נוסף על כך, יש מערכת קסם פשוטה שבה שלושה כלי נשק מתהדרים בהתקפות קסומות שונות. אתה יכול גם לשדרג את היכולות שלך במקדשים על ידי שימוש בנפשות המובסים, שאותן עליך להעלות ידנית על ידי לחיצה ממושכת על כפתור, לשאוב אותן לתוך הכפפה שלך. אתה צריך לעשות זאת לפני שהם מתפוגגים, להוסיף גורם סיכון ותגמול למריבות, מכיוון שהמעשה משאיר אותך פגיע. הכל עובד כדי להפוך את הקרב ליותר מאשר עניין של ריסוק כפתורים, בעוד שהקלטים מרגישים מיידיים ומשפיעים.
במקום לחפש מפתחות וסמלים - למרות שיש קצת מזה - רבים מהאזורים נעולים על ידי גידולים אורגניים פועמים, מקודדים בצבע. אתה פותח אותם על ידי שדרוג תכשיט הקשור לכל אחד משלושת כלי הנשק היסודיים שלך - רעם, אש ורוח - כדי להתקדם. זה מאלץ אותך לשאוב נשמות לתוך התכשיטים האלה, במקום להגדיל את כוח הנשק שלך, מה שאומר שאתה צריך לטחון אויבים מחדש אם אתה רוצה כוח מקסימלי. זה נותן למשחק את הקצב הייחודי שלו, וגורם לו להרגיש קרוב יותר ליצירות של FromSoftware מאשר של Capcom במקומות, אם כי יש להודות לא כל כך מאתגר.
האתגר כאן נובע מהיאבקות עם הסבלנות שלך. בשנים שחלפו מאז השחרור של Onimusha, התחלנו לצפות לנוחות קטנה במשחקי וידאו. אתה יודע, דברים כמו קטעים שניתן לדלג עליהם. בחלק מסוים אחד, כמעט הנחתי את המשחק לנצח. ישנן שלוש חידות, אחת אחרי השנייה, ושתיים מהן יכולות להרוג אותך באופן מיידי ולשלוח אותך חזרה לתפריט הכותרות שבו אתה צריך לטעון את השמירה הידנית האחרונה שלך. זה לפני סצנה שאי אפשר לדלג עליה.
לרוב יש למשחק סמל שמירה בפינה התחתונה של המסך, מתגרה במחסום, אבל אין לי מושג לאיזו מטרה הוא משרת. כנראה שאין בכלל. [פֶּתֶק:Capcom אומר שזה חוסך את 'הכבוד' שלך, בעצם את מערכת ההישגים]. ברגע שאתה מבין את ההיגיון של הפאזלים, הן מתקדמות, אבל יכולתי להסתדר בלי לצפות בסצנה הזו שלוש פעמים כדי להבין את ההיגיון הזה.
Warlords הוא גם משחק קצר. אין לי זכרונות ספציפיים מהפעם הראשונה שלי דרך המהדורה המקורית, אבל עדיין הצלחתי לדחוף את החוויה תוך כארבע שעות. כמו ה-Resident Evil המקורי, הוא נועד להשתלט עליו ולשפר את זמן הריצה שלך עם כל משחק.
עם האזהרות האלה בצד, Onimusha: Warlords היא גניבה ארורה ב-15.99 פאונד. היכן שרוב המוציאים לאור מנסים לסחוט כמה שיותר מאנשים, מיצים את בלוטות הנוסטלגיה הללו עבור כל אגורה, כאן יש לנו נקודת מחיר הגיונית למשחק ישן יותר והגון שפוצץ כדי להיראות סביר על מסך מודרני.
.jpg?width=1200&height=630&fit=crop&enable=upscale&auto=webp)