מאמר זה הופיע לראשונה ב-USgamer, פרסום שותף של VG247. חלק מהתוכן, כמו מאמר זה, הועבר ל-VG247 לדורות הבאים לאחר סגירתו של USgamer - אך הוא לא נערך או נבדק עוד על ידי צוות VG247.
באירוע ראווה דיגיטלי של סוני לאחרונה, קיבלתי הזדמנות לשבת עם טום טרנר, מנהל הסטודיו של החדר הסיני ולדבר על Everybody's Gone to the Rapture. הנה מה שהוא אמר לי על המשחק.
תרחיש סוף העולם שונה מרוב המשחקים הפוסט-אפוקליפטיים.
"Everybody's Gone to the Rapture הוא סיפור על סוף העולם שאין כמותו. הוא מתרחש בכפר שרופשייר במידלנדס של בריטניה במהלך אמצע שנות ה-80. זהו עולם פתוח, מסתורין מונע על ידי סיפורים והוא עוסק באנשים רגילים חווים אירוע קטסטרופלי, מרעיד אדמה - איך הם מגיבים לזה, איך הם מתייחסים זה לזה, ומה קורה להם בתקופה מסוימת זו".
"לעתים קרובות אתה מוצא במשחקים שיש להם תרחישים אפוקליפטיים של סוף העולם שהם נוטים להיות בעלי הגדרות פנטסטיות, מהסוג האפי. Everybody's Gone to the Rapture הוא זה שאתה ואני יושבים בחדרי המגורים שלנו וחווים את הסוף של העולם, ואיך אנשים נורמליים היו מגיבים לזה. זו חלק מהסיבה שהופכת את המשחק לשונה ומשכנע. חיים רגילים שבהם קורה משהו בלתי נתפס".
המשחק הוא הסיפור.
"נושא המפתח של לב המשחק הוא גילוי. זה עולם פתוח. אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה ולחשוף את הסיפור בכל סדר שאתה רוצה. אין משפך. אין סצנות גזירות מוגדרות. אנחנו לא מכריחים את השחקן להיכנס בכל דרך, צורה או צורה מה שאנחנו באמת מאפשרים לשחקן לעשות הוא לעצב את הסיפור שלו ואת החוויה שלו בעולם המשחק בקצב שלו ובסדר שנראה לו הגיוני בזמן שהם חוקרים."
"הייתי אומר שהמשחק עצמו הוא הסיפור, והחשיפה היא היצירה של הגרסה האישית שלך לסיפור. יש מספר מכניקות שונות לעשות זאת. יש לך אירועים שניתן להקליט שמגיעים דרך מכשירי רדיו, טלפונים, טלוויזיות. אתה מגלה מוקדם מאוד שמישהו שם בחוץ משדר הצהרות על מה שקורה בעצם, אתה ניגש למכשיר ולוחץ על כפתור כדי להפעיל אותו".
"אז יש אירועים פסיביים שאתה מפעיל רק על ידי הליכה אליהם. אלו הם זיכרונות וחותם שהותירו אירועים שקרו לפני האירועים הקטקליזמיים שקורים לפני שהתחלת את המשחק. בעיקרון, הם עוסקים באנשים רגילים שמדברים עליהם. החיים הרגילים זה מה שהופך את המשחק לכל כך בר קשר וממש משפיע עליך. היו לנו שחקני קול פנטסטיים שהקליטו את הסיפור, והבסיסיות של התרחיש מופיעה בהופעות שלהם.
הסביבות הן בריטיות ייחודיות.
"אחד הדברים שבאמת חשובים למשחק הוא האותנטיות. מאוד מאוד רצינו שהוא ייראה וירגיש כמו בריטניה. המשחק מיוצר ב-CryEngine, שמתאים בצורה מבריקה לנופים פתוחים גדולים ולסוג העלווה והצמחייה העניין הוא שכשאתה מסתכל על המשחק אתה רואה את השטח של האדמה, סוגי האדריכלות והשופע של הצמחייה ואתה יכול להיות רק באחד. מקום בעולם - הכפר האנגלי".
"זה היה אתגר גדול עבור צוות האמנות, אבל אני חושב שהם הצליחו. אתה באמת חושב שזה כפר אנגלי. המשחק מתרחש באמצע שנות ה-80, ולמרות שאנחנו לא רוצים שזה יהיה טיול נוסטלגיה , ניסינו להחדיר למשחק את התחושה של שנות ה-80 במבט לאחור, אנו נוטים לחשוב על שנות ה-80 כעל עגומות מעט, ואולי לא הכי סגנוניות שיש היה אתגר גדול עבור צוות האמנות - לקחת את העידן הזה שיש לו תפיסה מסוימת ולגרום לו להיראות יפה ולהוציא את הסטייליזציה הזו על ידי הצבת מוצרים ותכונות מהתקופה שזה היה קריטי כדי לתת למשחק באמת ייחודי ומוגדר הארקה ותחושת מקום."
Everybody's Gone to the Rapture נוצר בהשראת תוכניות מדע בדיוני בריטיות ישנות.
"ההשראה המרכזית הייתה מדע בדיוני בריטי של שנות ה-70 ועד שנות ה-80 - תוכניות כמו Day of the Triffids. הייתה לזה השפעה עצומה ומסיבית על סוג הסיפור, הטונאליות של המשחק, ההתקדמות של המשחק. אירועים".
"זה עבר הרבה איטרציות כדי להגיע לאן שהוא עכשיו. זה סיפור שהגו המנהלים המשותפים שלנו דן פינצ'בק וג'סיקה קארי. לאולפן שלנו במיוחד, לאחר שגרמו לאסתר היקרה ולאמנזיה: מכונה לחזירים, משחק הגומלין בין סיפור למוזיקה הוא קריטי לחלוטין ומושקע בכל מה שאנו עושים במונחים של תהליך הפיתוח. הכל מתחיל שם, בהמשגה של הסיפור והמוזיקה.
האודיו הוא פרוצדורלי ויהיה ייחודי לחוויה של כל אדם.
"ג'סיקה קארי היא המלחינה שלנו, והיא יצרה פרטיטורה נפלאה המשתווה לכל סרט שאני יכול לחשוב עליו. הוא מפורט להפליא מבחינה נושאית, תומך בכל הדמויות והאירועים שקורים במשחק. זה באמת היה מלאכת אהבה עבור זה נשמע בריטי טיפוסי, לוקח השראה מווהן וויליאמס ואלגר, עם טוויסט קומפוזיציוני משלה בחומר."
"אבל מה שהמשחק עושה כשאתה מטייל בין נקודות, או סתם מסתובב בסביבה הוא שמערכת האודיו הפרוצדורלית לוקחת רצועות מוזיקה שונות, מפרקת אותן ומשלבת אותן מחדש בסידור אקראי, אבל מייצרת קטע מוזיקלי מתומצת יהיה ייחודי לך להיות במקום הזה באותו שלב. זה עשוי לתפוס כמה מיתרים מרצועה אחת, וזמר סופרן מרצועה אחרת, ולהרכיב את זה כרצועת מוזיקה עבורך.
"יש לך שהסיפור נחשף בזמן שלך בצורה שלך לפי הסדר שלך. יש לך מוזיקה שעוצבה בצורה דינמית ככל שאתה מתקדם, אז זה סיפור אישי עמוק שאתה חווה כאן."