כשמדיה הבידורית העולמית מתמקדת בלוס אנג'לס בשבוע הבא, סוני ומיקרוסופט צריכות להוכיח שלמשחקי וידאו לקונסולות יש עתיד ברור, מרגש וכדאי.
הבנייה מתחילה ו-Activision שם ראשונה.
השנה, יותר מתמיד, סוני ומיקרוסופט צריכות לקום ב-E3 ולהצהיר "זה העתיד של בידור משחקי וידאו". הם צריכים להיות ברורים לגבי זה עכשיו יותר מכל פעם אחרת בהיסטוריה של עסקי משחקי הקונסולות. הם צריכים להצביע על כיוון שמיליונים יכולים לעקוב אחריהם - לא רק צרכנים - אלא המפתחים, המפרסמים, העיתונות ובעלי המניות, חזון שכולם יכולים לעמוד מאחוריו להמשך ההתפתחות של תעשיית משחקי הווידאו.
"הימים והלילות של E3 הם קרב קרב, סטירה לאחור, זריקת בוץ - אקדחים שנורו באוויר לחגיגת תעשייה מתחדשת חזקה כמו כל אמצעי בידור אחר".
E3 תמיד היה מכריע. התדריכים לתקשורת הם שואוגירל בומבסטי שמתהדר בכל דבר לעיתונות ולשחקנים. שלושת הימים והלילות שלאחר מכן הם קרב מלחמות, טפיחה אחורית, זריקת בוץ - רובים שנורו באוויר לחגיגת תעשייה מתחדשת חזקה כמו כל אמצעי בידור אחר. אבל השנה הכדורים האלה צריכים להיות מכוונים למטרות ברורות, שמא כל כך הרבה יריות ייגרמו שהגג יתמוטט.
ההימור מעולם לא היה גבוה יותר. בשנה שעברה יצאו קונסולות חדשות וזכו לשבחים בצדק וזכו לשבחים באותה מידה. סוף סוף, חומרה חדשה לאחר בצורת כה ארוכה! אבל ה-Xbox One של מיקרוסופט הגיע עם המצאה מחדש מתנשאת של המותג; קופסת בידור מחוברת חברתית שהציבה לכאורה טלוויזיה וספורט מעל משחקים. מאז הענקית של רדמונד הפכה את עצמה לסחרחורת, ונטשה כמעט את כל ההבטחות הבלתי רצויות שלה ואפילו חלק מהטכנולוגיה החודרנית שלה. עכשיו זה רק לגבי המשחקים. די צודק.
סוני ניצחה בקרב בשנה שעברה אבל שנה לאחר מכן שורת שוברי הקופות שלה עקרה באותה מידה. זה יצר רצון טוב עם אינדי וערך טוב עם PS Plus, אבל רשימת הכותרים מעכשיו ועד סוף השנה דלה כמו שהייתה בהשקה. כאן, אומרת סוני, יש כבר כמה דברים שפורסמו בפורמטים פחותים וכמה משחקים חינמיים שכבר שיחקת כדי לשמור אותך מאושר.
כמו תמיד, התדרוך התקשורתי של מיקרוסופט מתחיל את היום הראשון.
מעולם לא היה סיכון כזה וכל כך קטן בו זמנית. המשחקים הם מה שהם - יותר רובים, יותר מכוניות, יותר חקר, יותר משחקי תפקידים - והמו"לים צודקים למקד בהם מגה תקציבים. כי הסיכון לכישלון לא אומר רק שהמשחק שלך לא נמכר. זה אומר שכספי ההשקעה נעלמו, 200 האנשים שעשו את המשחק מפוטרים, האולפן נסגר, הכלכלה המקומית סובלת. ובקופסה הקטנה שאתה משחק עליה יש עוד חור.
בעוד התקציבים יוצאים מכלל שליטה, מספרים אחרים מצטמצמים. הקהל יודע מה הוא רוצה. תסתכל על בידור באינטרנט כדי לראות מה הקהל אוהב והקפד לתת לו את זה. מהי המקבילה למשחק וידאו של חתול שנקלע לדלת זכוכית, או בחור במכנסיים שר קרלי ריי ג'פסן?
"Far Cry הוכח.Assassin's Creedמוכח. בגלל זהכלבי שמירההאם שני הדברים האלה עטופים בעור אחר. זה מה שהילדים רוצים. ארבעה מיליון מכירות בשבוע מוכיחים זאת".
"אנחנו לא רוצים את זה," אתה בוכה. כן אתה כן. ראיתי מה אתה משתף בפייסבוק ובטוויטר. זה מצחיק ואתה לא צריך להתבייש בזה. תרבות הפופ זה מגניב. המכנה המשותף הנמוך ביותר מושך את כולם ובגלל זה יש משחקים פחות ניסיוניים והכפלה ושלישה של מה שעובד. Far Cry מוכח. Assassin's Creed הוכח. לכן Watch Dogs שני הדברים האלה עטופים בעור אחר. זה מה שהילדים רוצים. ארבעה מיליון מכירות בשבוע מוכיחים זאת. זו עובדה.
טיטאןפול, Watch Dogs ו-Wolfenstein (כן, וולפנשטיין, זה לא מטומטם כמו שחשבתם) רק הראו הצצה למה שהדור החדש של המשחקים הזה יכול לספק. תעשיית הקונסולות זקוקה להמצאות מחדש של הזכיונות הקלאסיים שלה לצד מותגים חדשים. Call of Duty כל כך עייף עד שהוא משחרר DLC של רוחות פיראטים כמו פרק של סקובי דו. אלה שעדיין לא נמלטו מהתעשייה בשלוש השנים האחרונות בוודאי מסתכלים על זה בבהלה עמוקה. מי ישקיע זמן וכסף בהוקום כזה? אנחנו צריכים משחקים כמו Destiny בהקדם האפשרי, עם התקציב המגוחך של 500 מיליון דולר ותוכנית ההשקה של שמונה שנים. זה לא יכול להרשות לעצמו להיכשל.
איפה נינטנדו בכל זה? נינטנדו מחוץ לאור הזרקורים. אולי יש לה תחייה עדינה אבל ה-Wii U לעולם לא תגיע לשיאי המיינסטרים. נינטנדו נראית מאושרת כשהיא נסחפת לצד עסקי הקונסולות, לא מתחייבת בחזון ובתוכן העתידי שלה לשרת את אותן דמויות ישנות שוב ושוב. זה יכול להתפרנס מזה מספיק טוב, אבל זה בסך הכל לפרוש מהדור הזה של טכנולוגיה. אולי זו תהיה ההחלטה החכמה ביותר שלה בטווח הארוך.
גברים לבנים עשירים ינסו למכור לך קופסה יקרה. אתה צריך לקנות אחד כדי שנוכל לאכול.
הרבה מהמספרים אינם ברי קיימא. אנו מבינים שיש משחקי אינדי מגניבים בחוץ, פרויקטים ניסיוניים ומשחקים קטנים ומהנים עבור PSN ו-XBLA. זה נהדר, אבל בלי התעשייה הגדולה יותר שתפרח סביבם הם לא היו שורדים בעצמם. זה מעורר השראה שמשחק אינדי יכול להתחיל בנייד ובמחשב האישי לפני העברה ל-Vita, PS3 ו-PS4, אבל בלי סוני המשחקים האלה לא מקבלים את המשך התמיכה, השיווק או המכירות. נייד הוא מגניב אבל הוא אכזרי - אם לא יותר - כמו עסקי הקונסולות. העשירייה הראשונה ב-iOS היא אותה עשרת שהייתה בשנה שעברה ובשנה שלפניה. שלושה מפתחים מוכשרים במוסך לא פורצים לזה.
"סוני ומיקרוסופט צריכות להחזיר את אור הזרקורים למשחקי וידאו. הן לא HBO או סקיי או ESPN או ה-BBC והן לא צריכות להעמיד פנים שכן".
סוני ומיקרוסופט לא יתפרנסו ממכירת ותמיכת משחקי אינדי. הכל מוסיף למערכת האקולוגית ויכול להיות לכולנו קצת להתלבט בנוגע למשחקים שהם יצירתיים ויפים, אבל הכסף לתמיכה בחומרה שעולה מיליארדי דולרים למחקר, בנייה, ייצור ומכירה מגיע מהמשחקים האלה שמוכרים 10 מיליון עותקים ב-50 דולר לפופ. המשחקים שמוכרים ומחזיקים בערכם לאורך שנים. כל השאר -הַכֹּל- הוא פריפריאלי.
על היצרנים מוטלת החובה להוביל את שאר עסקי הקונסולות. אנחנו משחקים בהם בגנים המוקפים בחומה שלהם. בשבוע הבא בלוס אנג'לס סוני ומיקרוסופט צריכות לתפוס מחדש את אור הזרקורים למשחקי וידאו. סוני ומיקרוסופט אינן HBO או Sky או ESPN או ה-BBC והן לא צריכות להעמיד פנים שכן. סוני ומיקרוסופט הן God of War והֵלולֹא נִחקָרופורזה. Activision זה Call of Duty ו-EA זה FIFA ו-Ubisoft זה Assassin's Creed.
הם מותגי בידור ענקיים של מיליוני דולרים, וחשוב מכך, משחקים מעולים.
