הכירו את האיש הביוני שיוצר הגדלות אמיתיות בסגנון Cyberpunk 2077

אנחנו דור של קוראי מחשבות, מתוגברים על ידי טכנולוגיה. האינטרנט מחבר את כולנו.

כל מידע שאנו חפצים בו נמצא בקצות אצבעותינו, ואנחנו יכולים להפוך לדו-לשוניים בלחיצה אחת, לתקשר בין שפות עם העוצמה של גוגל.

משחקי וידאו אובססיביים לעתיד טרנס-אנושי - כזה שבו אנשים מחליפים את איבריהם הבשרניים באלה מכניים, מחליפים את עיניהם בציצים סינתטיים ולובשים עור קיברנטי.

במשחקי וידאו כגוןסייברפאנק 2077ו-Deus Ex, אלה קיימים רק כדי להגביר את המשחקיות. הזרועות החדשות שלך מיועדות לנקב חורים דרך אויבים, העיניים שלך מאפשרות לך לראות דרך קירות, והעור שלך מתכופף קל, וגורם לך להיות בלתי נראה.

לאחרונה צפיתי בשיחת טד עם פרופסור מ-MIT שיוצר הגדלות אמיתיות, יו הר, וזה היה מרתק. פרופסור הר איבד את שתי רגליו בגלל כוויות קור בתאונת טיפוס הרים, אבל מאז הוא ייצר כמה תחליפים קיברנטיים שהוא יכול לשלוט בו במוחו.

כאשר פרופסור הר חושב על הזזת רגלו, אותות ממוחו נשלחים למעבדים באיבר הסינתטי, הוא מפרש את האותות ומבצע את התנועה. עם הרגליים, פרופסור הר יכול לרוץ, לקפוץ ולרקוד.

יצרתי קשר עם הפרופסור של MIT כדי לראות אם הוא יחלוק את החזון שלו לגבי גזע אנושי מוגבר, וכדי לראות מה הוא חושב על הדרך שבה משחקי וידאו וסרטים מציגים את העתיד הזה עכשיו.

"זה קצת מעצבן אותי, למען האמת, הגישה של התקשורת על הגדלה אנושית, כמו גם חברות משחקים", אומר פרופסור הר. "במאה זו, אנחנו הולכים לשים קץ למוגבלות, מחלות, ולצמצם באופן כה עמוק את הסבל האנושי עד שהוא מעבר לכל הבנתנו.

"לכל טכנולוגיה בודדת שמוצגת בעבר, בהווה ובעתיד יש שימושים לא הולמים. זה נכון לא רק לביוניקה, זה נכון לכל סוג של טכנולוגיה. זו הסיבה שיש לנו חוקים, מדיניות חברתית וסוכנויות ממשלתיות כדי לפקח על טכנולוגיה חדשה כדי להשתמש בה בדרכים מתאימות".

במילים אחרות, אל תצפה שהעתיד המוגדל שלנו יהיה זה הקודר שצייר Cyberpunk 2077.

אחת מפריצות הדרך הגדולות האחרונות ב-MIT היא שחזור תחושת הפרופריוספציה עם איבר סינתטי. פרופריוספציה היא התחושה המאפשרת לחבר את האצבעות יחד, גם כאשר עיניים מכוסות. זו תחושת העצמי. בעיקרו של דבר, MIT יצרה דרך לחבר עצבים לתותבת ביונית, כך שהאיבר הסינטטי מרגיש למעשה כאילו הוא חלק מהגוף שלך. זוהי פריצת דרך מדעית מעוררת השראה באמת.

"הבעיה בהצגת ביוניקה וסייבורגים כדבר זה שהולך להיות אורתוגונלי באופן דרמטי לערכים אנושיים, או לערכים שאנו אוהבים, היא שזה יוצר פחד בציבור", מסביר פרופסור הר. "להתגבר על הפחד הזה הוא מכשול עצום. זה בסיכון להיות נגד המשימה של הגדלה אנושית, במובן של הרחבת הביטוי האנושי והפחתת הסבל האנושי.

"אין לי בעיה בכלל עם לדבר ולהתלבט על האופן שבו טכנולוגיות מסוימות עשויות לשמש באופן בלתי הולם, או כיצד טכנולוגיות מסוימות עלולות להזיק לקהילות או יחידים. אבל לדבר רק על זה במנותק של העצומות והפוטנציאל של האנושות. אני חושב שזה חוסר שירות".

נכון לעכשיו, אנחנו בתחילת דרכנו לאורך הנתיב האבולוציוני הזה, אבל הדברים נעים מהר מאוד, כפי שעושה הטכנולוגיה.

"אני חושב שנכות אחרי נכות תרד כמו זבובים ככל שנעבור מהמקום שבו אנחנו היום ועד 50 שנה מהיום", אומר פרופסור הר.

בעתיד, אם פנסיונר סובל מכאבי תופת של דלקת פרקים, הוא יוכל לבחור לקבל איבר חדש ומכני. "בעולם הזה, [נוכל] לבנות מחדש את האיבר בחזרה ליכולות שלו כשהאדם היה בן 18", ממשיך פרופסור הר. "אפשר לטעון שההחלטה ההגיונית תהיה לקבל את הטיפול". להסיר את האיבר ברצון, במילים אחרות.

מחוץ לרפואה, יהיו יישומים נוספים לטכנולוגיה זו, כמובן. בנוסף ליצור מוצרים מסחריים כדי להגביר את הכוח, לאפשר לנו לרוץ מהר יותר ולקפוץ קדימה, בסופו של דבר נוכל לחבר את המחשבות שלנו למחשבים.

"רוחב הפס של תקשורת מקשים כעת באמצעות מקלדת, יש חוסר התאמה לרוחב הפס של החשיבה שלנו בהשוואה לרוחב הפס של העברת המחשבות הללו באמצעות מקלדת", מסביר פרופסור הר. "אם מקשרים ישירות את אותות המוח עם חישוב סינתטי, המהירות שבה נוכל לתקשר ולעשות עבודה קוגניטיבית תעלה מאוד. זו דוגמה לתחום שלם שישנה מהותית את אופן האינטראקציה שלנו עם העולם".

אם אתה חושב שהעתיד הזה נשמע מופרך, פשוט תסתכל שוב סביבך. אם חיית לפני 50 שנה והובאת לשנת 2018 מבלי שהייתה מוקללת בחברה המודרנית שלנו, זה היה מטגן את דעתך.

"אנחנו כבני אדם היום מתוגברים מאוד", אומר פרופסור הר. "אתמול בלילה הגעתי עם הדבר הזה שנקרא מטוס מאיסלנד, ואז השתמשתי בדבר הזה שנקרא סמארטפון ונכנסתי לרשת כי לא זכרתי משהו. אנחנו מוגדלים בכל מקום. אנחנו לא רואים את זה כמפחיד או כהגדלה רק בגלל שהתרגלנו לזה. זה כל כך משולב בחיינו שאנחנו לא רואים בו כזר או אנטי אנושי בכלל.

"טייגר וודס כבר עבר ניתוח להגברת הראייה שלו, שהיא הגדלה מוחלטת. הוא עבר ניתוח לייזר כדי לשפר מאוד את הראייה שלו".

הפחד הזה מטכנולוגיה, אומר פרופסור הר, הוא תרבותי במידה מסוימת, והוא פחות בולט במזרח מאשר במערב. "בארצות הברית, עדיין יש לנו מנטליות של בוקרים ואינדיאנים, עצמאות קיצונית ואוטונומיה קיצונית", הוא מסביר. "אז החשש הוא שהמכונות יפחיתו את האוטונומיה והחירויות שלנו".

חלק מהפחד הזה, אני חושב, קשור במערכת הכלכלית הקפיטליסטית שלנו. כמובן שאנחנו מפחדים ממכונות שייקחו את העבודה שלנו, כי החברה שבה אנחנו חיים עכשיו בהחלט לא הייתה נותנת נדבות לכל האזרחים שלה אם הכל היה אוטומטי. עוד מערכת תרבותית מושרשת שגורמת לאנשים לפחד מהטכנולוגיה היא הדת.

"יש לנו דת שלפעמים מלמדת שהגוף הביולוגי המולד הוא קדוש, ואם אתה משנה את הגוף הזה אתה עושה משהו שהוא נגד אלוהים", אומר פרופסור הר. "זה משהו שאני לא מנוי אליו. דתות אחרות סבורות שכל שיפור של התודעה האנושית, ביטוי אנושי, הוא מאלוהים - זה לא משנה אם זה מתאי, רקמות או חומרים סינתטיים - זה אלוהים. אני חושב שזו השקפה רוחנית יותר מעוררת השראה".

ברגע שההגדלות ישפיעו על הרפואה וישימו קץ למחלות ולמוגבלות, לאן הטכנולוגיה הולכת משם? אם תתעלם מהיישומים האלימים המוצגים במשחקי וידאו, נראה שהתיאור של השיפורים הקיברנטיים מחוץ לרפואה לא רחוק מדי. יום אחד בני אדם - בני אדם אמיתיים - יטוסו.

"אנחנו כבר עושים את זה במובן גס: אנחנו כבר חוגרים לעצמנו כנפי עטלף וקופצים מהרים וממריאים; אנחנו כבר מנסים לשים מנועי סילון על הגב שלנו", מסביר פרופסור הר. "אנחנו נחקור דרכים שונות לעצב את הגוף שלנו. לא יהיה מכשיר נפרד שנקשור על הגב שלנו, למעשה נרחיב את מערכות העצבים שלנו למבנים מעוצבים ונשנה מהותית את המורפולוגיה האנושית".