מאמר זה הופיע לראשונה ב-USgamer, פרסום שותף של VG247. חלק מהתוכן, כמו מאמר זה, הועבר ל-VG247 לדורות הבאים לאחר סגירתו של USgamer - אך הוא לא נערך או נבדק עוד על ידי צוות VG247.
כולכם יודעיםHalf-Life 2זה נהדר, נכון? כמובן שאתה עושה; זהו אחד ממשחקי היריות בגוף ראשון המוערכים ביותר בעולם, שפותח על ידי אחד מהמפתחים-מפרסמים המוערכים ביותר בעולם.
אבל הסיפור לשחקן יחיד של Half-Life 2 הוא רק חלק מהתמונה הגדולה. ל-Half-Life 2 יש גם ספין-אוף deathmatch ממוקד מרובה שחקנים, שעבור מישהו כמוני שרק רוצה לפוצץ אנשים אחרים מבלי לדאוג להסחות דעת טורדניות כמו "מטרות" או "עבודת צוות", הוא נהדר לחלוטין.
ביקרתי מחדש ב-Half-Life 2 Deathmatch בפעם הראשונה מזה זמן מה במהלך תקופת החגים, והחוויה הותירה בי רושם כה רב שהרגשתי צורך להעלות במידת מה את מעלותיה. כי למרות שה-Half-Life 2 הוא, כאמור, משחק מכובד מאוד, די נדיר לראות מישהו מדבר על Half-Life 2 Deathmatch, שכן כותרים אחרים של Valve המתמקדים מרובי משתתפים כמו Counter-Strike ו-צוות מבצר 2נוטים לקבל את כל התהילה.
מה גרם לי לבקר מחדש ב-Half-Life 2 Deathmatch מלכתחילה? סיבות אישיות, בעיקר: חבר ותיק שלי הרים לאחרונה מחשב גיימינג חדש, והיה להוט לשחק כמה משחקים מקוונים מרובי משתתפים ביחד. עוד כשהיינו יחד באוניברסיטה, נהגנו שנינו לשחק את מצב מרובה המשתתפים המקורי של Half-Life דרך קווי הטלפון באמצעות שיחות הטלפון הפנימיות החינמיות בין חדרי המעונות שלנו. למרות ששיחקנו במשחקים מרובי משתתפים רבים אחרים במהלך השנים, Half-Life היא אחת החוויות הזכורות לנו ביותר בזכות הפשטות והטוהר שלה - בנוסף לעובדה שהיא הייתה ידידותית למפגשים קצרים במקום לדרוש ממך להתחייב להרבה יותר. קמפיינים ארוכים של משחקי שיתוף פעולה, שבאופן בלתי נמנע סיימנו רק לעתים רחוקות.
מהר קדימה לשנת 2013, ואף אחד מאיתנו לא צעיר כמו פעם. כתוצאה מכך, לאף אחד מאיתנו אין זמן פנוי נוח כמו שהיה לנו בעבר, אז משחקים קצרים הם משהו שאנחנו תמיד מחפשים. לחזור למשחק המוות המקורי של Half-Life יהיה כיף, ללא ספק, אבל למה לשחק Half-Life 1 כאשר Half-Life 2 נמצא שם בחוץ עם הכיף הנוסף שמביאים בולמוסים מבוססי פיזיקה לשולחן?
למען האמת, למעשה ניסינו לגרום למשחקי Half-Life 2 Deathmatch לעבור לאינטרנט מספר פעמים, אבל אף אחד מאיתנו לא היה להוט לשחק עם זרים בשרתים ציבוריים; לפוצץ זרים אף פעם לא מספק כמו מחיקת החברים שלך. ולמרות כל התכונות הטובות שלו, Half-Life 2 Deathmatch לא מצליחבִּכלָלאינטואיטיבי איך אתה יכול להתקין משחק פרטי לחברים בלבד. בטח, יש אפשרות "צור שרת" במסך הכותרת של המשחק, אבל מה שהיא לא אומרת לך זה שזה יוצר משחק רשת מקומית ולא משחק אינטרנט; כל מי שינסה להצטרף למשחק הזה פשוט יקבל הודעת "שרת לא מגיב" ולא יוכל להצטרף.
ניסיתי להבין איך לגרום למשחקי אינטרנט פרטיים לעבוד במשחקי Valve עבורשניםעכשיו, אז זה היה צר לי שגיליתי לאחרונה שכל מה שאני צריך לעשות זה משהו פשוט ביותר: נווט אל ספריית ההגדרות של Half-Life 2 Deathmatch (C:\Program Files\Steam\steamapps\common\Half-Life 2 Deathmatch \hl2mp\cfg כברירת מחדל, החלף את "קבצי תוכניות" ב"קבצי תוכניות (x86)" אם אתה פועל 64 סיביות של Windows), צור מסמך טקסט בשם "game.cfg" אם אין אחד שם כבר, ואז הוסף לו את השורה "sv_lan 0" (ללא מרכאות) ואז שמור. בפעם הבאה שתיצור שרת מהתפריט הראשי, הוא יהיה זמין באינטרנט ולא ברשת המקומית שלך; אם אתה רוצה להפוך אותו לפרטי, פשוט הוסף סיסמה.
אבל למה לטרוח, כשיש מאות אם לא אלפי משחקים אחרים בגוף ראשון מרובי משתתפים? ובכן, מכיוון שלמרות הפשטות והאופי החשוף שלו -- האפשרויות היחידות שלך ללא הוספת אופנים הן התאמה חופשית לכול או מוות מבוססת צוות עם מגבלות אופציונליות או גבולות זמן -- אני עדיין מוצא את Half-Life 2 Deathmatch כאחת היריות מרובי המשתתפים הטובים והמהנים ביותר שיש. הוא מנגן במהירות טובה -- לא מהר מדי מכדי שניתן יהיה לשלוט בו; לא איטי מדי כדי להיות קל מדי - והוא מאוזן היטב. לכל הנשקים הזמינים יש את השימושים שלהם, וניתנת לך מבחר הגון בכל פעם שאתה מחזיר, במקום להיאלץ להדוף אויבים עם יורה אקדח. שחקנים אינם ספוג כדורים, אבל אם תלמדו את הרמות והיכן הפריטים נמצאים, תוכלו לשפץ את הבריאות והשריון שלכם כדי לשרוד קצת יותר ממה שהייתם מסוגלים בדרך כלל. ויש מגוון דרכים יצירתיות להרוג אחד את השני עם הכל מ"סטון סטיק" ועד מוקשים מרוחקים.
ללא ספק הדבר הטוב ביותר ב-Half-Life 2 Deathmatch היא העובדה שנשק ברירת המחדל הוא מניפולטור שדה האנרגיה Zero-Point, הידוע יותר בשם "אקדח המשיכה" מ-Half-Life 2. באמצעות ה-Gravity Gun, אתה יכול להרים כל אובייקט מבוסס פיזיקה ברמה -- מעצבי רמות דואגים לכאורה תמיד לפזר את היצירות שלהם בשולחנות, כיסאות, שולחנות כתיבה, אשפה וחפצים אחרים שניתן תפס - ואז השלך אותו לעבר היריבים שלך. זריקת משהו בכוח או משקל מספיק יכול להיות הרג במכה אחת, אבל זה מביא איתו אתגרים משלו; אם הרמתם שולחן לרוחב, למשל, ייתכן שתתקשו להכניס אותו דרך פתח, מה שיוביל לכמה רגעים מצחיקים להפליא, סלפסטיק - מסוג האירועים שאי אפשר לתכנן או לתסריט, אלא פשוט קורים באופן טבעי. אתה יכול אפילו להשתמש באקדח הכבידה שלך כדי לתפוס חפץ שמישהו זורח עליך, מה שמוביל למשחק טניס קטלני כאשר כל אחד מהם מנסה לא להימחק על ידי הקנה המתפוצץ שעף לעבר הפנים שלך במהירות גבוהה.
Half-Life 2 Deathmatch הוא כנראה לא משחק שתרצו לשחק בו שעות בכל פעם; חסרים בו דברים שלמדנו לצפות ממשחקי יריות מודרניים כמו התקדמות, הטבות, טעינת דמויות הניתנות להתאמה אישית וכל מיני דברים אחרים. אבל לפי גולי אם זה לא הכי כיף שהיה לי עם משחק יריות מגוף ראשון מרובה משתתפים במשך שנים.
