פוקימון גופותח ז'אנר משחקי נייד חדש, אומר ג'ייס וגנר.
"ניאנטיק בנתה משחק שלא יכול להתקיים בשום פלטפורמה אחרת, והוא נעזר בקהל שמתנגד לתוויות הדמוגרפיות האופייניות".
פוקימון גו. כולנו שמענו את ההיפרבול, את הקריאות חסרות הנשימה שזה "מחליף משחק". שזה יהיה כמשחה על הבשר השבור והחוטא של האנושות כולה, שזה ירפא את החולים ויחזיר שלום לעולם בני האדם. אוקיי, אולי לא החלקים האחרונים האלה, אבל הרטוריקה מגיעה לרמות די מקוממות.
הכל רק הייפ נכון? אותו דבר שראינו מאות פעמים, אפילו כמה פעמים השנה. זה קורה בכל פעם שמשחק גדול הופך פופולרי -אנגרי בירדס, Plants vs. Zombies, Flappy Bird, Draw Something – ובדרך כלל זה שטויות. לחלק מהמשחקים הללו הייתה השפעה תרבותית, אבל האם הם באמת שינו משהו לאחר הרגע שלהם באור הזרקורים?
פוקימון גו פשוט עשוי. זה לא משנה משחק, זה משהו טוב יותר. כשחותכים את ההייפ והאימוץ הנלהב והתאוותני, יש איזו גרעין של אמת ברעיון ש-Pokémon Go עשוי להיות משהו חדש עבור תעשיית המשחקים הניידים.
עם Go, המפתחת Niantic עשתה משהו שמפתחי משחקי סלולר מנסים לעשות במשך שנים - משהו שנינטנדו ניסתה לעשות במשך עשרות שנים: היא בנתה משחק שלא יכול להתקיים בשום פלטפורמה אחרת, והוא נעזר ב- קהל שמתריס נגד התוויות הדמוגרפיות האופייניות. Pokémon Go הוא משחק נייד, והוא חייב להיות, וזה הופך אותו לקצת אנומליה.
רוב המשחקים לנייד הם, למען האמת, פחות מכוכבים. כולנו יודעים את זה, אבל אנחנו משחקים אותם בכל מקרה כי מה עוד אתה הולך לעשות? אנחנו משחקים מילים עם חברים, או מה שלא יהיהקנדי קראששיבוט פופולרי השבוע תוך הימנעות ממוקדת מקשר עין באוטובוס.
כמה משחקים יקרי ערך בטבלאות העליונות של iOS ואנדרואיד - מלבד משחקי מסיבה גימיקיים - באמת מנצלים את הפלטפורמה. רוב המשחקים ב-iOS וב-Android הם רק גרסאות מופחתות של משחקים שעשויות להיות טובות יותר במחשב או בקונסולה, אפילו משחקי פאזל וגלילה מהצד עושים קאמבק בקונסולות ובמחשב האישי. פילוסופיית פיתוח המשחקים הזו חוזרת כל הדרך חזרה ל-Nintendo GameBoy, שהבטיח לספק משחקים שאתה מכיר ואוהב בזמן שאתה בדרכים.
אפילו האיטרציות האחרונות של GameBoy של נינטנדו (ומכשירי היד של סוני) נבנו על ההבטחה שתוכל לשחק במשחקי קונסולות או מחשבים באיכות בזמן שאתה רחוק מהספה שלך. הם לא עושים שום דבר ייחודי במיוחד, הם פשוט נותנים לשחקנים חוויה מרוככת בזמן שהם חסרי מזל מספיק כדי להיות רחוקים מהספה הנוחה ומהטלוויזיה הגדולה שלהם.
Pokémon Go מערער את כל זה, הוא מספק חוויה שניתן לקבל רק במכשיר נייד. זה משחק נייד שצריך להיות נייד. זה משך קהל של גיימרים מזדמנים וגיימרים רגילים, ועל ידי עשיית שני הדברים האלה הוא עשה משהו ייחודי באמת.
האם זה שווה את כל ההייפ והשבחים? אולי לא, אבל יש כאן משהו מיוחד, משהו שהולך להיות מועתק, מושאל ויגנוב ממנו וזה דבר טוב מאוד.
למשחקים ניידים לא היו הרבה במשחקי טריפל-A, בין השאר בגלל שמשחקים ניידים נמצאים בחיתוליו, הם לא מנוסים ונכונים כמו הקונסולה הביתית או המחשב האישי. משחק טריפל-A לנייד נראה שונה ממה שהיינו מחשיבים טריפל A בקונסולה. Triple-A בנייד הוא Angry Birds, Candy Crush וClash of Clans.
למשחקים גדולים למחשב, PS4 ו-Xbox One יש עשורים של טרופיות ומכניקת משחק וקניין רוחני, שחקנים יודעים בדרך כלל למה לצפות מיריורה בגוף ראשון, מ-RPG או הרפתקאות מגוף שלישי. הקטגוריות הללו מפותחות היטב, ולמרות שחלק מהמשחקים מחדשים באופן טבעי על נוסחאות ישנות, הם עדיין בונים על הקופוס המבוסס של מוסכמות משחקי וידאו.
אנחנו עדיין בדייט ראשון מביך עם משחקים ניידים, עדיין מבינים מה אנחנו רוצים כקהל ומה מפתחים יכולים לתת לנו. אבל פוקימון גו מוכן לשנות את כל זה. זהו משחק שקבע ששחקנים מוכנים לקום ולהסתובב במרדף אחר יעדים שניתן להגדיר, זה בעצם הזרוע של מה שיכול להיות ז'אנר חדש.
משחקים אחרים ניסו, ובמידה רבה נכשלו, לתמרץ להסתובב ללא מטרה ולחקור את השכונות שלנו. חלקם משתמשים במד צעדים מובנים וב-GPS כדי לתגמל שחקנים על צעדים שצעדו עם הישגים וגביעים, אבל הניסיונות הקודמים לגרום לשחקנים להסתובב במרדף אחר מטרות במשחק נפלו בדרך כלל. משחק ממוקד מטרה הוא הקסם האמיתי מאחורי Pokémon Go, כאשר בשילוב עם יציאה ממש החוצה, זה המתכון הסודי שמפתחי המשחקים מנסים לפצח מאז אותו משחק סולארי מוזר עבור GameBoy Advance.
פוקימון גו מצליח היכן שאחרים נכשלו מסיבות שונות, אך חלקית בגלל שהמשחק מעודד דברים שהיינו מתכוונים לעשות בכל מקרה - ללכת לעבודה, לצאת, לטייל עם הכלב, להסתובב במגרשים ריקים ובכנסיות שכונתיות - ומשלב כמה רציניים. תגמולים ממוקדי מטרה על זה.
"פוקימון גו כבר הפך את נינטנדו לחלק רציני של שינוי ומה שהיה פעם פרויקט פנימי קטן צפוי לקבל תקציב ואסטרטגיה לטווח ארוך הרבה יותר".
הליכה בוקעת את הביצים שלך, נותנת לך הזדמנות למצוא עוד פוקימון, ומובילה אותך מ-A ל-B. ב' בהיותך פוקיסטופ, חדר כושר או פוקימון נדיר שאורב בין השיחים ממול. זו קצת סערה מושלמת של אלמנטים שונים.
Pokémon Go בנוי על עצמות Ingress, משחק נייד פופולרי למדי של המפתחת Niantic, לפני רכישתם על ידי נינטנדו. Ingress תגמל שחקנים על שהסתובבו, 'פריצו' ו'לכידו' צמתים שונים ברחבי העולם, ובמובנים מסוימים היוותה מעט מבחן למה שיהפוך לעמוד השדרה של פוקימון גו. זה היה כיף, אבל זה היה קצת כמו סצינת מרובי המשתתפים של Call of Duty בתחילת שנות ה-2000: יבשה, חוזרת על עצמה, והיא באמת משכה רק שחקנים תחרותיים. Pokémon Go הוא Call of Duty של ה-Modern Warfare to Ingress.
ל-Pokmeon Go, Niantic הוסיפה מערכת התקדמות חזקה יותר, תמריצים מוצקים להסתובב ולחיפוש אחר אזורים חדשים, וכמובן, לעטוף את הכל במלכודות המוזהבות של זיכיון הפוקימון.
הדבר הבא הוא ניחוש של מישהו - אם כי Niantic עצמה ירדה כמהרמזים בקדימונים ובראיונות- אבל פוקימון גוכבר הפך את נינטנדו לחלק רציני של שינויומה שהיה פעם פרויקט פנימי קטן צפוי לקבל תקציב ואסטרטגיה ארוכת טווח הרבה יותר גדולים.
יש אלף דרכים שונות לתאר את איך ולמה של הערעור של Pokémon Go, אבל המשחק מדבר הכי טוב בעד עצמו. זה מהנה ומרתק בצורה שמעט משחקים בנייד הם, עם משיכה שכבר החלה להגדיר מחדש את המושגים המסורתיים של דמוגרפיה של קהל. זה לא הולך לשנות את העולם, אבל זה רק עשוי לשנות את המשחקים הניידים, וזה סיכוי מרגש.
לא לעתים קרובות אנו זוכים לראות לידתו של ז'אנר חדש.
